חברת הייעוץ הבינלאומית KPMG הציגה בפני שר האוצר, בנימין נתניהו, את ממצאיה והמלצותיה בנוגע לרפורמה הדרושה במשק החשמל בישראל. שר האוצר קיבל את המלצות החברה, והנחה את העוסקים בדבר במשרדו לקדם את מימושן.
המלצות KPMG מבוססות, בין היתר, על בחינת הבעיות הקיימות במשק החשמל בישראל ועל בסיס לקחים מרפורמות שבוצעו במשקי חשמל בעולם. עיקרי המלצות KPMG:
• פיצול מקטע הייצור בחברת החשמל ל-5 חברות ייצור הדומות בגודלן ובהרכב התחנות שבהן, כאשר כל חברה כזו תכלול גם תחנות פחמיות וגם תחנות המופעלות בגז טבעי ובמזוט, שיתחרו ביניהן על ייצור החשמל ויעסקו גם במכירת חשמל.
• חלוקת מקטע החלוקה בחברה ל-3 חברות והקמת חברת הולכה, אשר תקים ותחזיק את קווי ההולכה וחברה נוספת שתהיה אחראית על ניהול המערכת, ניהול "פול" של חשמל ושמירת היציבות במערכת החשמל.
חברת KPMG הדגישה, כי במבנה המוצע תתקיים תחרות בין יצרני החשמל ובין השחקנים במקטע אספקת החשמל, אשר יופרד ממקטע החלוקה. חברת ההולכה וחברות החלוקה ימשיכו להיות גופים מפוקחים. מקטע החלוקה המפוצל ל-3 חברות יאפשר פיקוח והשוואה טובים יותר על-ידי הרגולטור ובכך יביא אותם לפעול ביעילות ובשקיפות, בהתאם לסטנדרטים המקובלים בעולם.
KPMG אישרה את ממצאי היועצים ששכרה חברת החשמל, בנוגע לאי יעילותה של החברה הן בתפעול והן בהשקעות. חוסר יעילות זה משית על הציבור עלויות כבדות ומיותרות. KPMG מצאה, כי על-פי השוואה בינלאומית חברת החשמל פועלת בחוסר יעילות, לדוגמא: עלויות השכר בחברה בתחום התפעול גבוהות בכ- 800 מיליון ש"ח בשנה מהסטנדרטים הבינלאומיים (עלויות השכר בחברה הינן כ- 3.5 מיליארד שקלים בשנה מתוכם כ- 2 מיליארד שקלים בתפעול).
KPMG ציינה, כי ההתייעלות בשכר לא לקחה בחשבון את עלויות החשמל חינם לעובדים ואת התשלום המיוחד בגין הפנסיה שהציבור מממן לעובדי החברה בתעריף החשמל. בתחום ההשקעות הצביעה KPMG על פוטנציאל התייעלות גדול.
KPMG הדגישה בפני שר האוצר, כי מצבה של החברה מבחינת חוסר יעילותה דומה למונופולים אחרים בעולם טרום ביצוע רפורמה, בעוד שבמשקי חשמל שעברו רפורמות כנדרש חלה התייעלות משמעותית.
KPMG הצביעה על חוסר יעילות בהון אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, בזמינות יחידות הייצור בשעות השיא וציינה, כי בחברת החשמל קיימת זמינות ממוצעת של כ-92.5% בעוד שבמשקים תחרותיים הזמינות הינה 100% וישנה הפעלה של כל היחידות. המשמעות הינה, שחברת החשמל פועלת בסטנדרטים נמוכים ביחס למקובל במשקים מודרניים ותחרותיים דבר שמוביל להשקעות גבוהות מאוד ומיותרות הגורמות להעלאת תעריפי החשמל לציבור.
לעניין הרזרבה, KPMG אינה מקבלת את עמדת הנהלת החברה, כי הרזרבה במשק החשמל צריכה להיות 25%. בהתאם להמלצותיה, הרזרבה צריכה להיות נמוכה בצורה משמעותית ואין צורך בהשקעות שהחברה עושה כיום ליצירת רזרבה גדולה. לעניין זה, מציינת KPMG כי ניהול הרזרבה במשקי חשמל תחרותיים נעשה בצורה יעילה ונכונה יותר.
ההמלצות בעניין זה תואמות את עמדת רשות החשמל, כי החברה משקיעה השקעות מיותרות ליצירת עודפי רזרבה שאינם נחוצים ואשר עלולים לגרור העלאת תעריפים לכיסוי עלויות אלה.
KPMG מתריעה על החוב הגדול של החברה שעומד כיום על כ- 40 מיליארד שקלים, ועל כך שבמידה והמצב הקיים והמבנה הקיים של החברה יישארו כפי שהם כיום, החברה עלולה להיקלע למשבר בו לא תוכל לגייס כסף למימון תוכנית הפיתוח ולהחזר חובותיה.
במידה והחברה לא תעבור שינוי מבני, תידרש העלאת תעריפים לציבור והזרמת כספים ותקציבים בהיקפים גדולים (מיליארדי שקלים) על-ידי המדינה, על חשבון משלם המיסים, וזאת בכדי למנוע משבר.
KPMG מצאה, כי כדי להימנע מהעלאת תעריפים וממשברים במשק החשמל, יש צורך ביישום שינוי מבני תחרותי אשר יבוצע באופן מדורג על פני מספר שנים. בניגוד לעמדת ועד העובדים (המתבססת על יועצים שנשכרו על-ידה), הזהירה KPMG כי אי ביצוע הרפורמה יגרור משברים שיאלצו להעלות את תעריפי החשמל באופן משמעותי, ותידרש הזרמת כספים ותקציבים לחברה על-ידי המדינה.
מנהל רשות החברות, אייל גבאי, הודה ל-KPMG על עבודתה, וציין כי הממשלה תפעל ליישום הדוח בצורה הטובה ביותר.
