"רפורמת בכר באה לענות על מכלול בעיות בשווקי הכספים וההון, בבנקים, בביטוח, בשיווק, בייעוץ ובניהול המכשירים הפיננסיים בישראל. לצורך כך בוצעה רפורמה כוללת שנועדה לנצל את יתרונותיהם היחסיים של הגורמים השונים לטובת הצרכן על-ידי הגברת התחרות". כך טוען המפקח על הבנקים, יואב להמן, בדיון הסיכום של ועדת הכספים בנושא חוק הרפורמה בבנקאות ובשוק ההון (יום ד', 13.7.05).
המפקח הדגיש, כי הרפורמה המוצעת שומרת על יציבות הבנקים. הוא הזכיר כי הבנקים עוסקים בתחומים שיש בהם סיכונים, אשר מתעצמים מאוד, כאשר הבנקים נכשלים במתן ייעוץ מוטה. באשר לערבות שערבו הבנקים לשווי הנומינלי של קופות הגמל, אמר להמן, כי אין בה ממש, זאת בשל הסיכוי האפסי ששווי נכסי הקופות (כולל הפרשי הצמדה וריבית) ירד בפרק זמן כה ארוך אל מתחת להפקדות הנומינליות. אדרבא, טען המפקח, "אם היה ממש בערבות זו, הרי שהדבר עלול ליצור גורם הדבקה מערכתית ולהגדיל את אי היציבות הפיננסית."
בהתייחסו להצעות לבצע "פשרות" בהמלצות ועדת בכר הזכיר המפקח, כי "כל שינוי הוא העברת נתח פעולות או רווחיות בין הבנקים, חברות הביטוח, סוכני הביטוח, הברוקרים וכו' - לגבי כל הצעת שינוי כזה, על הכנסת לשקול גם את הפגיעה הצפויה בגורמים האחרים ויותר מכל - את טובת הלקוח".
חזון הרפורמה, אמר להמן, הוא שוק הון וכספים רב-משתתפים ותחרותי יותר. הפרדת הקופות והקרנות לא מעבירה את הריכוזיות למקום אחר, אלא יוצרת ביזור ממשי בין גורמים חדשים שלא יכלו להיכנס לשווקים או לתפוס בהם נתח משמעותי עד כה.
