"שוק ההון, על הבעיות המבניות שבו והריכוזיות שבו, כמוהו כשדה מוקשים. אחת לעשר שנים מתפוצץ בו מוקש. ב-1983 - ויסות מניות הבנקים; ב-1993 - דחיפת האשראי לרכישת קרנות הנאמנות הבנקאיות; ב-2003 - ניגודי העניינים בשוק הייעוץ". כך אמר יו"ר רשות ניירות ערך, משה טרי, בדיון הסיכום של ועדת הכספים בנושא חוק בכר (יום ד', 13.7.05). טרי אמר, כי בשנת 2003 הגיעו ניגודי העניינים בשוק ההון לשיאים חדשים.
"אין צדיקים בסדום" טרי גילה, כי לאחרונה ערכה רשות ניירות ערך בדיקה, במסגרתה נבחנה התנהלותם של היועצים בבנקים בבואם לייעץ ללקוח על קרנות נאמנות. הבדיקה העלתה כי בממוצע, כ-80% מהקרנות שהיועצים ממליצים עליהן היו קרנות הבית של הבנקים, כאשר נתח השוק של הבנק הגדול ביותר שנבדק מתקרב לשליש מכלל השוק. בבדיקה נוספת שערכה הרשות העלתה תוצאות דומות, וכהגדרתו של יו"ר הרשות, "לא נמצאו צדיקים בסדום".
"הסיבה למצב ברורה", טוען טרי, "לבנקים יש תמריץ למכור ללקוחותיהם בראש ובראשונה את קרנות הבית שלהם, משום שהדבר משרת את מטרותיהם הכלכליות. אבל מכירה כזו, שאינה מתחשבת בראש ובראשונה בטובת הלקוח, היא בגדר ניגוד עניינים מוחלט. את ניגוד העניינים הזה מנסה חוק בכר לפתור".
טרי הדגיש, כי הרפורמה באה בראש ובראשונה לפעול לטובת ציבור המשקיעים, ולהגן עליו. על-כן, הוא אומר, "הצלחת הרפורמה תימדד בעיקר בשאלה האם ייעוץ ההשקעות שיקבל הלקוח בבנק יהיה ייעוץ אובייקטיבי והוגן".
"בצוות בכר סברנו שהמודל האופטימלי והטוב ביותר ללקוח מבחינת עלויות, תחרות ומזעור בעיית ניגוד העניינים הוא המודל לפיו הלקוח משלם", אמר טרי. המודל המוצע במסגרת הצעת החוק הינו בגדר פשרה, שתכליתה הגדלת התמורה שיקבל הבנק על חשבון הלקוח ועל חשבון התחרותיות. יחד עם זאת, לאור העובדה שהמודל המוצע מקיים את עקרון האחידות, אין במודל פשרה בהקשר של ניגודי העניינים.
"מעורבות הרגולטורים בקביעת מנגנון התגמול הכרחית מפני שבהקשר זה השוק אינו חופשי", אומר טרי. "מצב בו הבנק יכול להתנות את המכירה בגובה התגמול הופך את היצרן לשבוי, ומאפשר לבנק לגבות מהיצרן עמלות מופקעות". המנגנון המוצע בהצעת החוק מבחין בין קרנות שדמי הניהול שלהן גבוהים לבין אלו שדמי הניהול שלהן נמוכים (העמלה תיגזר מסיווג הקרן). בחינת ההסדר שייקבע תתבצע לאורך שנות יישומו ולאור השינויים המבניים שיחולו בשוק אפשר שיבוצעו תיקונים.
"הקרבת הלקוחות על מזבח הרווחיות חייבת להיפסק" טרי שולל את טענת הבנקים, על-פיה הציבור מוגן גם בשיטה הקיימת, בה מוכרים הבנקים את קרנות הבית שלהם. "חייבים להפסיק את הקרבת הלקוחות על מזבח הרווחיות הבנקאית", אמר טרי.
עוד אמר טרי, כי מודל עמלות ההפצה שמציעה ועדת בכר הוא קריטי לרפורמה, והשפעתו על איכות הייעוץ ברורה ומיידית. הוא הזהיר, כי טיפול לא נכון במודל ההפצה יכשיל את הרפורמה, משום שמטרותיה - הגברת התחרות ומזעור ניגודי העניינים - לא יושגו. "הרפורמה, אם תשיג את מטרתה, תהיה צעד היסטורי", אמר טרי, והגדיר אותה כ"חלון הזדמנויות שלחייבים לנצלו".
