נגיד בנק ישראל, דוד קליין, אמר היום בוועדת הכספים של הכנסת כי הוא מציע למנות גורם חיצוני לבנק ישראל, שיבדוק את פרשת המעילה בבנק למסחר. זאת מפאת היקפה הגדול של המעילה.
קליין אמר, כי אין זה מתפקידו של הפיקוח על הבנקים לאתר מעילות בבנקים. "בשום מקום בעולם לא מצפים מהמפקח על הבנקים לאתר גניבות".
"הבקרה על עניין המעילה היא באחריות המשטרה, חשב הבנק, העובדת האחראית, המבקר הפנימי של הבנק, בקרי האשראי, מנהל הבנק, הדירקטוריון ורואה החשבון החיצוני", אמר קליין.
מבנק ישראל נמסר, כי המפקח על הבנקים אינו השוטר הראשי ואינו מחלק המוסר של משטרת ישראל. "אין ספק שיש כאן כשל מערכות, אבל כבר היו מעילות גדולות בבנקים בעולם, ובשום מקום אחר לא היתה התקפה חריפה כזו על הפיקוח על הבנקים".
"כך למשל, בסניף של בנק לאומי בשווייץ היתה מעילה בהיקף 100 מיליון דולר - ולמרות זאת לא היתה התנפלות על הפיקוח על הבנקים בשווייץ".
"גם בפרשת נפילתו של הבנק הבריטי ברינגס, שם היקף הנזק הגיע ל-3 מיליארד דולר, לא נשמעו דיבורים על הדחת המפקח על הבנקים בבריטניה", נמסר מבנק ישראל.
קליין אמר היום כי הוא משוכנע שהפיקוח על הבנקים עשה מלאכתו בצורה נאמנה ומקצועית. הנגיד הסביר כי הפיקוח על הבנקים ממקד את בדיקותיו בתחומים בהם עשויים להיות ניגודי גישות בינו לבין הנהלות הבנקים - ובמיוחד בעניין רמת הסיכונים שהנהלות הבנקים מוכנות לקחת על עצמן. "כמו כן עוסק הפיקוח על הבנקים במניעת ניגודי עניינים בין טובת הציבור לטובת הנהלת הבנק והבעלים.
"ואולם, דווקא בתחום מניעת מעילות ואיתורן המוקדם, אין שום ניגוד כזה, ומעניינם העליון של ההנהלה והדירקטוריון של כל בנק למנוע זאת. לכן מקובל בארץ, כמו בעולם, שמערכות הבקרה והביקורת הפנימית של הבנקים הן הגורם העיקרי המופקד על תחום זה - ולא הפיקוח על הבנקים", הוסיף הנגיד.
קליין ציין שבבנק למסחר לא הצליחו המערכות הפנימיות למנוע או לאתר את המעילה, אפילו לא כשהגיעה למימדים רחבים, ולחץ הביקורת של הפיקוח על הבנקים הוא שהביא את המועלת לפנות למשטרה ולהודות במעילה.
נגיד בנק ישראל חזר ואמר כי בכוונתו לפנות לממשלה לקבלת אישורה למתן ערבות למפקידים תמימים. לדבריו, פרטי הנושא מלובנים עם הגורמים הממשלתיים הנוגעים בדבר.
במסגרת הפקת הלקחים הציע הנגיד לשקול מחדש מספר היבטים:
1. ביטוח פיקדונות בישראל;
2. שיפור בקרת הלקוחות על חשבונותיהם על-ידי הרחבת חלופות הדיווח ללקוח על מצבת הפיקדונות, ההשקעות, החשיפות בנגזרים והאשראי שלו.
זאת, באופן נפרד ובלתי תלוי ברפרנט המטפל בלקוח, ותוך הגברת מודעות הלקוחות לכך, שאם הם מאתרים אי התאמה ביתרותיהם, עליהם לפנות לביקורת הפנימית/גורם אחר - ולא לרפרנט המטפל בהם תמיד;
3. קביעת מנגנון בחוק לאישור מוקדם של הדירקטורים, המנכ"ל והמבקר הפנימי, תוך הגדרת כישורי מינימום (השכלה, ניסיון בבנקאות/בפיננסים);
4. מתן סמכות למפקח על הבנקים להיעזר ברואי החשבון החיצונים של הבנקים למשימות ביקורת.
המפקח על הבנקים, ד"ר יצחק טל, הדגיש בוועדת הכספים כי שום מערך פיקוח על הבנקים בעולם אינו יכול ואינו מתיימר להחליף את כל מערכות הניהול והבקרה הבסיסיות של הבנקים.
"לפי עקרונות הניהול הבנקאי ונורמות הפיקוח הבינלאומיות, קיימת חלוקת תפקידים ואחריות ברורה בין הגורמים השונים: ההנהלה, הדירקטוריון, הביקורת הפנימית, רואה החשבון החיצוני והפיקוח על הבנקים.
"הפיקוח על הבנקים אינו יכול לפעול תחת ההנחה שכל המערכות הפנימיות בבנק כושלות, שכל הדיווחים אליו כוזבים, ושהנכסים הרשומים בספרי הבנק (לרבות אלה שבוקרו ואושרו על-ידי רואה החשבון החיצוני) הם פיקטיביים.
"לכל פיקוח על בנקים בעולם יהיה קשה מאד לאתר מעילה שנעלמה מעיני העובדים שעבדו בצמוד למועלת, מעיני מנהליה שאישרו את ההלוואות הפיקטיביות שיזמה ואת העברות הכספים שביצעה, מעיני בקר האשראי והחשבונאי הראשי שאמורים לאתר התפתחויות חריגות בהלוואות, מעיני הנהלת הבנק, שאמורה היתה לאבחן לפחות את תחלופת האשראי (וזרם ה"הלוואות" שיזמה המועלת כנגד שיעבוד הפקדונות),
"מעיני דירקטוריון הבנק, שאמור היה לסקור ולדון מדי חודש- חודשיים בהתפתחויות העסקיות בבנק, מעיני הביקורת הפנימית, שצריכה לבחון דוחות על תנועות חריגות בחשבונות ולאמת את יתרות הפקדונות וההלוואות מול הלקוחות, ומעיני רואה החשבון החיצוני שצריך לערוך את סקר הבקרה בבנק, ולקבל את אישור הלקוחות לאימות היתרות בחשבונותיהם.
טל הבהיר כי הפיקוח על הבנקים בישראל, כמו בכל העולם, לא אמור לפנות ללקוחות הבנקים בבקשה לאמת יתרות. "המועלת הצליחה להעלים גם מעיני כל עשרות הלקוחות שבחשבונותיהם בוצעו הגניבות את מצב החשבון האמיתי, וזאת למרות שרבים מהם ודאי ביררו מעת לעת את יתרותיהם.
טל גילה שעל-פי ממצאים ראשונים של בדיקת המעילה, נראה שכספי המעילה נגנבו מהבנק ברובם המכריע בשנים עשר החודשים האחרונים, וגם זאת, בקצב גובר והולך לקראת סוף התקופה.
מבדיקות ראשוניות אלו עולה שהגניבות שנעשו בשנים 2000-1997 היו, כנראה, בהיקף קטן יחסית. זהו גם ההסבר לכך שההרעה במצב הנזילות של הבנק, שהביאה לחשיפת הפרשה, התבטאה רק בחודשים האחרונים.
טל הדגיש כי הפיקוח על הבנקים הוא שאיבחן בשבועות האחרונים את ההחרפה במצב הנזילות של הבנק, ודרש מהבנק לבדוק ולטפל בבעיה. לדבריו, כאשר הבעיה החריפה, התעורר חשד בפיקוח על הבנקים שמדובר אפילו במעילה.
"בו ביום נשלח לבנק צוות ביקורת לבדוק חשד זה, ולאבחן את הסיבות האמיתיות למצוקת הנזילות של הבנק. לאחר 3 ימים אותר ריכוז חריג של הלוואות שניתנו כנגד פקדונות.
"הסברי מנהלי הבנק לתופעה לא התקבלה על-דעת מבקרי הפיקוח על הבנקים, והם דרשו ממנהלי הבנק ומגב' אלון (שטיפלה בלקוחות אלה) את תיקי הלקוחות.
"בעקבות זאת, ומשהבינה גב' אלון שלא תוכל להסתיר עוד את המעילה מפני הביקורת, היא עזבה את הבנק והסגירה עצמה למשטרה", אמר טל.
טל גילה שביקורות הפיקוח על הבנקים בבנק למסחר היו באינטנסיביות רבה יחסית, והן התמקדו בפעילויות עתירות סיכון כמו הלוואות גדולות בענפי משק רגישים, פעילויות מעו"ף ואשראי למימונן, פעילות חדר עסקות וכד'.
לדבריו הביקורות חשפו ליקויים בבקרות, אך לא היה בהם כדי לרמוז על המעילה בבנק, מה גם שהנהלת ודירקטוריון הבנק הודיעו לפיקוח כי הליקויים תוקנו.
טל הדגיש, כי אילו פעלו מערכות הבקרה הפנימית הבסיסיות של הבנק היתה המעילה נמנעת או לפחות מאותרת כבר בשלביה הראשונים.
יו"ר ועדת הכספים, ח"כ יעקב ליצמן, אמר כי יש לעשות בדק בית רציני לגבי מה שקורה בבנקים בעקבות התמוטטות הבנק למסחר.
לדבריו, הוא שוחח עם מבקר המדינה כדי שהאחרון יבקר לא רק את המתרחש בבנק ישראל אלא גם את הבנקים עצמם. "ייתכן שאילו מבקר המדינה היה בודק את המתרחש בבנק למסחר לא היינו מגיעים למה שקרה", אמר.
קליין אמר כי הוא מסכים שמבקר המדינה יבדוק את פעילות בנק ישראל מול בנק המסחר. לדבריו, הוא טרם פנה למבקר המדינה, אך הוא מתכוון לעשות זאת והוא סומך על מסקנותיו.
החשב הכללי במשרד האוצר, ניר גלעד, הדגיש כי הפרשה כולה עדיין מצויה בערפל וכי התמונה לא ברורה. "לכן, לפני שמקבלים החלטה צריך להיזהר מפני שגדול חלקו של הנסתר על הנגלה", אמר.
לדבריו באוצר טרם בשלים לקבלת להחלטות. הוא גילה כי על פי החוק סוגיית הערבות לכספי המפקידים היא בסמכותו של הנגיד, שיפנה לממשלה כדי לערוב לכספי המפקידים.