8 אתרים ארכיאולוגיים בישראל הוכרזו כאתרי מורשת עולמית בישראל. מדובר בהישג מרשים למדינת ישראל בוועידת המורשת העולמית ה-29 של אונסקו.
האתרים הוכרזו בשתי הכרזות סדרתיות:
- "התלים המקראיים - מגידו, חצור ובאר שבע"
- "דרך הבשמים וערי המדבר בנגב" כאשר הערים הן: עבדת, שבטה, חלוצה וממשית.
ההכרזה מקנה לישראל מקום מכובד ברשימה עולמית המונה כיום 812 אתרים. הכרזות אלו מצטרפות אל 3 אתרים שהוכרזו בשנים האחרונות: מצדה, העיר העתיקה של עכו והעיר הלבנה של תל אביב.
הוועד הישראלי לאונסקו פועל במסגרת משרד החינוך התרבות והספורט ובראשו השרה לימור לבנת המכהנת כנשיאת אונסקו ישראל.
הוועדה הישראלית למורשת עולמית בראשותו של פרופ' מייק טרנר, מחליטה כל שנה איזה אתרים להגיש לאונסקו להכרזה. התהליך הוא ארוך ונמשך על פני 2-3 שנים. בשנה שעברה נדחה תיק דרך הבשמים בטענה שיש להוסיף מידע.
לפרויקט הגשת האתרים מספר שותפים רבים: משרד החינוך, התרבות והספורט, משרד החוץ, משרד התיירות, רשות העתיקות, רשות הטבע והגנים, החברה הממשלתית לתיירות, מוסדות להשכלה גבוהה, איקומוס ישראל, פורום תיירות נגב והוועד הישראלי לאונסקו.
קצת מידע על האתרים: התילים המקראיים - מגידו, חצור ובאר שבע: התילים המקראיים מייצגים את הדוגמאות ההולמות ביותר של תל מקראי בישראל, תילים אלו שנזכרו בתנ"ך פעמים רבות ושנחפרו במשך עשרות עונות חפירה נמצאו ממצאים חשובים ביותר השופכים אור על תולדות העמים בארץ ישראל בתקופת המקרא ובעיקר אודות ממלכות יהודה וישראל.
החפירות בתילים אלו חשפו ערים מתוכננות היטב, מבוצרות בחומות אדירות עם שערים מרשימים, ארמונות, מקדשים, מחסנים ואורוות סוסים ומפעלי מים.
התלים המקראיים מסמלים ערכים אנושיים שהתפתחו במזרח הקרוב והושפעו מתרבות מצרית והלניסטית קדומה. התלים הם עדות לתרבות שנעלמה (תקופת הברונזה) ומהווים עדות מוחשית לסיפור המקראי ההיסטורי של העם היחידי הקיימת עד היום.
דרך הבשמים וערי המדבר בנגב: דרך הבשמים הוליכה בשמים ומוטיבים דתיים, חברתיים ותרבותיים מעומן ותימן דרך ערב הסעודית וירדן אל הנגב והים התיכון ומשם לאירופה. הדרך שאורכה כ-2,400 ק"מ הועברו בעיקר מוצרי יוקרה לבונה ומור. כמו גם תבלינים, תכשיטים, כסף, זהב, בדים יקרים. השימוש בדרך החל כבר במאה ה-3 לפנה"ס ונמשך לפחות עד המאה ה-3 לספירה.
הקטע המרשים ביותר של הדרך חוצה את הנגב באלכסון מאזור צופר שבערבה ועד אזור עבדת. לאורך קטע זה התגלו שרידים רבים ומרשימים של הדרך הכוללים: חניוני לילה, מאגרי מים, מתקני רחצה, מגדלי שמירה, אתרי פולחן, סימון שולי הדרך באבנים, אבני מיל, סימנים לפילוס הדרך ועוד.
על הציר המרכזי של הדרך קמו ערים כמו ממשית (על הציר של מעלה עקרבים), ושבטה (על הדרך מקומית מעבדת לניצנה ולאל-עריש). עבדת (על הדרך למכתש רמון) וחלוצה.
דרך הבשמים היא עדות לחשיבות הכלכלית, החברתית והתרבותית בתקופה ההלינסטית- רומית. הדרך נשאה לא רק בשמים אלא גם רעיונות ויצרה דיאלוג בין עמים שונים. ההתמודדות היצירתית של תושבי האזור מול השממה באה לידי ביטוי בהפרחתה על-ידי פיתוח חקלאות מדברית במשך 500 שנה.
