בית המשפט המחוזי קיבל, באופן חלקי, את ערעורו של דוד אפל נגד החלטת בית משפט השלום בתל אביב שלא להעביר לידיו את תמלולי השיחות שהוקלטו על-ידי רשויות החקירה בביתו במשך למעלה משנתיים וחצי.
השיחות הוקלטו במסגרת החשדות במעורבותו במתן שוחד לאישי ציבור, ועל-פי טענת אפל - ההקלטות הללו, בחלקם או מקצתם, בוצעו שלא כחוק. בסך-הכל מדובר בקרוב ל- 100.000 שיחות, חלקן תומללו על-ידי המשטרה וחלקן סווגו כ"לא רלוונטיות" באותה העת מכיוון שהוגדרו כשיחות "משפחה" או שיחות חולין. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי לידי אפל יועברו 5800 שיחות שהוקלטו באזנות סתר בביתו.
לפני כשנה החליט בית משפט השלום בתל אביב לדחות את עתירתו של אפל לקבל את כל תמלילי השיחות שהוקלטו במהלך החקירה שניהלו נגדו רשויות החקירה והוקלטו בביתו. על-מנת לבחון את מהות השיחות האמורות בחר בא כוחו של אפל, בהוראת בית המשפט, 10 תאריכים שמהם הוצאו 1000 שיחות אשר הועברו לבדיקת בית המשפט. על הנשמע באותן שיחות כתב בית המשפט: "שמעתי את השיחות שנבחרו... בין השיחות ששמעתי, מספר שיחות בנושאים פוליטיים שהנאשם 1 משוחח עם אנשי ציבור ששמותיהם ידועים. אף אחת מהשיחות ששמעתי, כולל אלו שנושאיהם פוליטיים, לא נוגעת בעקיפין ואף לא במרומז, לנושאים שבכתב האישום".
לאור זאת, ומתוך מסקנה כי אין בשיחות האמורות כדי לסייע בהגנת אפל, החליט בית המשפט שלא לקבל את עתירתה ודחה את בקשתו לקבל את תמלילי השיחות. עוד הוסיף בית המשפט, כי "גילוי גורף של כל השיחות עשוי לפגוע בפרטיותם של אחרים".
על החלטה זו של בית משפט השלום הגיש בא כוחו של אפל, עו"ד רון שפירא, ערעור לבית המשפט המחוזי בתל אביב. בערעור נטען כי בית משפט השלום טעה כשקבע כי אין מקום להעביר לאפל את כל תמלולי השיחות שהוקלטו בביתו, וכי אין לקבל את הטענה שמדובר בפגיעה בפרטיות שהרי לאדם מותר להאזין לשיחות שלו עצמו וכי עד שלא מאזינים לכל השיחות אין לדעת מה רלוונטי ומה לא.
עוד טוען בא כוחו של אפל, כי בית משפט השלום ביסס את החלטתו על מדגם שיחות שנבחר באקראי שהינו מדגם לקוי ואינו מוכיח את המסקנות אליהם הגיע בית המשפט כאילו ניתן להסיק מאותו מדגם לגבי תוכן כלל השיחות האחרות.
בתשובתה לטענות מסרה המדינה כי ברוב השיחות לא נעשה שימוש וכלל לא הסתמכה עליהן, אין מדובר בחומר חקירה אלא במאגר שיחות שאפל איננו צד להם. עוד טענה המדינה כי קבלת בקשתו של אפל תגזול זמן רב מעבודת המשטרה שתעסוק חודשים רבים בעניין, זאת לאור היקף השיחות העצום.
לפי סעיף 74(א) לחסד"פ (חוק סדר הדין הפלילי), לנאשם קיימת זכות לעיין ב"חומר חקירה". על התביעה לאפשר לו זאת, אלא שבחוק לא מוגדר מהוא "חומר חקירה".
בדיון שהתקיים היום (20.7.2005) בבית המשפט המחוזי כותב השופט חאלד כבוב: "זכות העיון ב"חומר חקירה" הוא כלי התגוננות מן המעלה הראשונה שהחוק מעמיד לרשות הנאשם במשפט הפלילי". לכאורה, מעמדן של אותן עשרות אלפי השיחות שהוקלטו הוא כמעמדו של החומר שנאסף בחקירה וכלול ב"תיק החקירה", מציין השופט, וקובע שאין כל מקום לשיקולי יעילות וקיצור הליכים שיבואו על חשבון פגיעה מהותית בזכויותיו של הנאשם.
השופט מקבל את עמדת אפל, וקובע כי אין לסמוך על רשויות החקירה שתערוך את סינון השיחות ותקבע מה רלוונטי ומה לא מבלי שתהיה כל ביקורת. השופט קובע, כי טענת המדינה כאילו העברת תמלולי השיחות של בהן נשמע אפל עצמו תפגע בפרטיות שלו, אינה במקומה, והיה טוב אילו לא היתה נשמעת בשעה היא זו שאישרה להאזין לשיחות של בני משפחתו של אפל שאין להם כל קשר לפרשת מתן השוחד המופיעות בכתב האישום.
המחלוקת בין הצדדים נפתרה חלקית עוד קודם לכן, לאחר שהתקבלה הסכמה לפיה אפל יוותר על הדרישה לקבל את מרבית השיחות בהן נשמעים בני משפחתו, כך שנותרו במחלוקת אך ורק 5800 שיחות שהוגדרו על-ידי המקליטים כ"לא לוונטיות" על אף שנשמע בהם אפל עצמו.
בית המשפט מקבל באופן חלקי את ערעורו של אפל וקובע כי 5800 שיחות אלו יועברו לידיו של אפל.
