המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה הגישה (יום ב', 01.08.05) לבית המשפט העליון את עיקרי הטיעון לערעורו של זאב רוזנשטיין על החלטת בית המשפט המחוזי בירושלים להסגירו לארה"ב.
הפרקליטות מציינת בתשובתה, כי המעשים והעבירות בשלן מבוקשת הסגרתו של זאב רוזנשטיין כוונו כלפי ארצות-הברית, מרבית העדים להוכחת ביצועם נמצאים בה, היא זו שהעמידה לדין את שאר המעורבים בפרשה, ואליה יובאו, הופצו ונתפסו הסמים. כמו-כן, חקירת הפרשה ראשיתה בארה"ב, וזו הובילה לתפיסת הסמים ומאוחר יותר למשפטים השונים שנוהלו בהקשר לפרשה זו.
לטענת המדינה, מעשיו של רוזנשטיין נועדו להרחיקו מאימת הדין, בהרחיקו את עצמו ממעגל הבלדרים ומפיצי הסם אשר פעלו בין היתר בהוראתו. לרוזנשטיין, כמו לכל אדם אחר, אין עומדת כל "זכות" לבצע עבירה נגד מדינה אחת ולהישפט עליה במדינה אחרת. כך לא קיימת למי שחשוד בפלילים "הזכות" לבחור את הפורום שישפוט אותו.
בעניין חומר הראיות שנאסף נגד רוזנשטיין, מציינת הפרקליטות, כי הוא נסמך על מסכת נרחבת של עדויות הקושרות אותו ישירות למעשים המיוחסים לו. בחומר הראיות שהגישו הרשויות האמריקניות יש כדי לעמוד במבחן שקבעה הפסיקה ואף מעבר לו.
הפרקליטות מוסיפה, כי גם מדינת ישראל פנתה בעבר בבקשה להסגרת מבוקשים שפעלו מתחומיה של המדינה המתבקשת נגד ערכיה המוגנים של מדינת ישראל, וכי קיומה של סמכות מקבילה לשיפוטו של אדם לא נועדה להצר את סמכותה של המדינה ואת שיקול הדעת שלה אלא להרחיבם, וזאת במטרה לתרום למלחמה בעבריינות הבינלאומית. כמו כן, נטען, כי אין כל ממש בטענות לפיהן בארצות הברית משוללים נאשמים זכויות, או בטענות לפיהן בשיפוט בתחומיה יש כדי להפר את זכויותיו המרכזיות והבסיסיות של אדם.
בנוסף, מתנגדת המדינה לטענה לפיה מדינה אליה ייבאו ובה הפיצו סמים תוך יצירת סכנה לפגיעה חמורה באזרחיה הינה מדינה אשר זיקתה לעניין היא "קלושה". זיקתה של ארה"ב למעשים המיוחסים לרוזנשטיין זועקת וברורה לעין.
לאור האמור לעיל, "שקילת מכלול כל הזכויות, הערכים והאינטרסים הרלוונטים, מוליכה למסקנה הברורה שיש להיעתר לבקשת ארה"ב, להסגיר אליה את המערער ולהשאיר על כנה את החלטת בית המשפט קמא".