אפשר אולי לשכנע את שומרי הדיאטה לשנוא גלידת תות, אך פחות אפשרי לגרום להם לאבד את התשוקה לחטיפים יותר פופולאריים כמו עוגיות שוקולד-צ'יפס למשל, כך טוענים מומחים.
מחקר שנעשה על כוח השיכנוע גילה כי אנשים יכולים לשכנע את עצמם כי בעבר חשו בחילה כשאכלו גלידת תות כילדים - ומאוחר יותר יימנעו ממאכל זה.
החוקרים, מאוניברסיטת וושינגטון, דיווחו כי ממצאים חדשים אלו עשויים להיות בעלי משמעות רבה לאנשים השומרים על דיאטה.
הם ערכו ניסוי בו לקחו חלק יותר מ-200 מתנדבים, רובם סטודנטים, שלא ידעו מה מטרת הניסוי. הם השתמשו במה שנקרא "שיטת המשוב השקרי".
נתונים נאספו מהמתנדבים, בעיקר לגבי חוויות אישיות בילדות הקשורות לאוכל. לאחר מכן נאמר להם שהנתונים הוזנו למחשב מתוחכם ביותר, כך שהתקבל פרופיל לגבי חוויות האוכל של הילדות.
למעשה, יצרו החוקרים תדפיס, עם אסוציאציות צפויות, כמו סלידה מתרד או אהבה של פיצה בילדות. לאחר מכן הוסיפו לרשימה את הסלידה מגלידת תות, כדי שהמתנדבים יחשבו על הסלידה מהחוויה.
המתנדבים נתבקשו לתאר מה גרם לסלידה - למשל, אכילה של גלידת תות במסיבת יום הולדת ותחושה של בחילה לאחר מכן.
רוב המתנדבים האמינו כי אירוע זה אכן קרה במקום לפתח זיכרון ממשי.
לא תודה 40% מהסטודנטים שלקחו חלק במחקר "נפלו בפח", רובם הורידו את העדפתם לגלידת תות בשאלונים שמילאו מאוחר יותר.
ממצאי הניסוי פורסמו ב"פרוטוקול של האקדמיה הלאומית למדע".
חלק מהמתנדבים לא קיבלו כל שאלונים והעדפותיהם בתחום האוכל לא השתנו. לחלק מהמתנדבים נאמר כי עברו חוויה לא נעימה עם עוגיות שוקולד-צ'יפס - אך הם "לא שוכנעו". כך גם לגבי צ'יפס שנבדק בניסוי קודם.
האם זו שיטת הדיאטה החדשה? ישנם מספר נתונים שיש צורך עדיין לבדוק לפני שמנסים שיטה זו "בעולם המציאותי", כתבו החוקרים. יש צורך להוכיח כי ההשפעות נשארות לאורך זמן ולא רק במשך שעה. כמו-כן, עדיין יש צורך להוכיח כי השיטה פועלת גם כשמדובר במאכלים אמיתיים.
עם זאת, החוקרים ממליצים להורים לנסות את השיטה.
הצד השני של המטבע יהיה אולי לשכנע אותם שהיתה להם חוויה מאוד נעימה עם אספרגוס, סיכמו החוקרים את מאמרם.