בפסק דין יוצא דופן שהתקבל לאחרונה בבית משפט השלום בתל אביב קיבלה השופטת דליה מארק-הורנצ'ק את תביעתו של אדריכל צבי מוססקו נגד עיריית עפולה, וקבעה כי מבנה היכל התרבות והספריה העירונית הוא יצירת אמן אדריכלית בעלת אספקטים תועלתיים ואסתטיים.
מוססקו, באמצעות עורכי הדין רן יגנס ודקלה טל-מוסרי, טען כי בשנת 2001 שיפצה העיריה את מבנה היכל התרבות והספריה העירונית אותם תכנן בזמנו, באופן ששינה את היצירה ומכאן שזו הפרה את זכויות היוצרים שלו ואת החוזה שנחתם עימו.
בסוף שנות ה-70 ביקשה עיריית עפולה להקים היכל תרבות עירוני על גבי מבנה בית קולנוע בעיר. בתחילת שנת 1980 נחתם בין העיריה לבין האדריכל צבי מוססקו הסכם תכנון, ובו נמסרו לביצועו של התובע עבודות התכנון הכרוכות בהתאמתו של בית הקולנוע למבנה של היכל התרבות.
לאחר בניית היכל התרבות הזמינה הסוכנות היהודית ממוססקו תכנון והקמה של מבנה של ספרייה ציבורית, בצמוד להיכל התרבות ובניה זו הסתיימה בתחילת שנת 1986.
תחילת המחלוקת בין הצדדים החלה בשנת 2001 כאשר עיריית עפולה ביצעה שיפוץ במבנה היכל התרבות. השיפוץ כלל בין היתר שינוי מיקומם תאי השירותים, החלפת הזכוכית בויטרינות שבחזית מבנה היכל התרבות בקיר מצופה באבן שיש, צביעת בליטות קירותיו החיצוניים של מבנה היכל התרבות והספרייה, כך שתהא התאמה בינם לבין הקירות בחזית היכל התרבות.
בעקבות השיפוץ פנה מוססקו לבית המשפט וטען כי העבודות בוצעו ללא הסכמת וללא ידיעתו, ואלו מהווים שינויים מהותיים המשנים ופוגעים באופן משמעותי בחזית החיצונית של הקומפלקס, במרכיביו היצירתיים ובאיכויות הארכיטקטוניות המעניקות לו את אופיו כיצירה.
לעומתו טענה העיריה כי השינויים מזעריים ונעשו תוך הקפדה על המודל התכנוני שהיה קיים מלכתחילה בקומפלקס.
הלכה למעשה, בפני בית המשפט עמדה השאלה האם מבנה היכל התרבות והספרייה הינם בבחינת "יצירה אדריכלית" הראויה להגנה, כמשמעותה בחוק זכויות היוצרים, האם השינויים שנעשו פוגעים בקומפלקס המבנים ומהווים פגיעה בזכויות היוצרים והאם קיימת זכות יוצרים לאדריכל על עבודתו.
בפסק הדין קובעת השופטת דליה מארק-הורנצ'ק כי לאור עדויות המומחים שהוגשו לבית המשפט אכן מדובר ביצירה אדריכלית ויש לראות במבנה "ביטוי מקורי לרעיון שסיגל לעצמו התובע, והוא בעל אספקטים תועלתיים ואסטתיים בעלי ערך אמנותי כיצירה".
באיזון שבין הצורך של העיריה לשנות את המבנה בהתאם לצרכים המשתנים עם הזמן והצורך של אי סילוף היצירה ובכך לעודד יצירה אדריכלית קובעת השופטת כי "שיפוץ הבניין שינה כליל את אופי היצירה וגרם לה לאבד מערכה החזותי, למרות שניתן היה לתקן את הבעיות במבנה מבלי לפגוע ביצירה האדריכלית".
עוד קובעת השופטת כי העיריה הפרה את החוזה עם האדריכל בכך שלא הודיעה לו על כוונתה לשפץ, להעביר אליו את תוכניות השיפוץ לאישור ולאפשר לו זכות להציע הצעה לשיפוצו של המבנה (זכות סירוב ראשונה).
בתביעתו טוען מוססקו כי הפרת החוזה על-ידי עיריית עפולה גרמה לו נזק כספי של 56,530 ש"ח ובסך הכל תבע מוססקו 256,530 ש"ח מעיריית עפולה בגין הפרת זכות היוצרים, פגיעה הכלכלית, פגיעה בכבודו וברגשותיו. בנוסף תבע את החזרת מצב המבנה לקדמותו בטרם השיפוץ.
בית המשפט מקבל את תביעתו של מוססקו אך קובע כי לא הוכיח מהו הנזק בגין הפרת זכויות היוצרים ועל כן זכאי הוא לפיצוי בסך 56,530 ש"ח. עוד מקבלת השופטת את עמדת התביעה וקובעת כי על עיריית עפולה להשיב את מצב הבניין לקדמותו, זאת תוך 3 שנים.
