בית-הדין האזורי לעבודה בתל אביב קיבל (20.07.05) את עמדת ההסתדרות וועד עובדי המנהל והמשק בבתי-החולים הממשלתיים, בנוגע לאופן בו יחושבו אחוזי השכר בשעות "המשמרת השלישית".
הבקשה הוגשה כחלק מסכסוך קיבוצי המתנהל בבית-הדין, ובמרכזה עמדה השאלה כיצד יש לחשב את השעות הנוספות - השעה השמינית, התשיעית, העשירית ואילך - לעובדים המועסקים החל מהשעה 22:00 בלילה ועד השעה 5:00 בבוקר - של יום מנוחה שבועי, יום עצמאות או יום מועד.
ההסתדרות טענה, כי על-פי החישוב הנכון בהתאם לתקשי"ר (תקנון שירות המדינה) ולהוראות חוק שעות עבודה ומנוחה, יש לחשב את ערך השעות כך, שעבור שבע השעות הראשונות במשמרת השלישית - תינתן תמורה של 200%, בעבור השעה השמינית והתשיעית למשמרת - תמורה של 250%, ועבור השעה העשירית ואילך - תמורה של 300%.
בעניין שלפנינו, נטען, המדינה משלמת עבור השעות הנוספות רק 200%.
מנגד טענה המדינה, כי הפרשנות הראויה היא, שעבור שבע השעות הראשונות במשמרת השלישית - תינתן תמורה של 200%, בעבור השעה השמינית והתשיעית למשמרת - תמורה של 225%, ובעבור השעה העשירית ואילך - תמורה של 250%.
בית-הדין חידד את הסוגיה, וקבע כי למעשה אין מחלוקת בקשר לשבע השעות הראשונות למשמרת. השאלה שעומדת להכרעה היא, האם יש לראות בגמול שניתן לעובד עבור עבודה בלילה של יום מנוחה, קרי גמול המשמרת השלישית, חלק מה"שכר הרגיל" לצורך חישוב גמול השעות הנוספות, או שמא יש לחשב את גמול השעות הנוספות על בסיס שכר של 100%.
בראשית הכרעתו, דחה הרכב בית-הדין (השופט יצחק לובוצקי, נציג העובדים יצחק כהן ונציג המעבידים משה ריטוב), את טענת המדינה, על-פיה מדובר במקרה של סכסוך כלכלי, שבית-הדין לא יידון בו אם מטרתו ליצור זכויות חדשות "יש מאין".
"בענייננו, הסכסוך אכן שפיט, כאשר הוא יורד לשורשם של פרשנות סעיפים בתקשי"ר ובחוק ועל כן יש בידינו הסמכות לדון בו".
לגופו של עניין נפסק, כי על-פי הוראות החוק, הפסיקה והתקשי"ר, מקבל בית-הדין את הפרשנות שניתנה על-ידי ההסתדרות וועד העובדים לאופן חישוב גמול השעות הנוספות.
בין השאר נקבע, כי תכלית חוק שעות עבודה ומנוחה "היא ליתן פיצוי מיוחד לעובד על עבודתו בשעות שמעבר לשעות העבודה של יום עבודה או של עבודת לילה. שיעור הפיצוי נועד ליצור חיץ ואבחנה ברורה בין השעות העבודה הרגילות של העובד לבין אלו שחורגות מהמכסה הרגילה על-פי החוק".
מאחר ובית-הדין מאחר מסכים עם תכלית זו וסבור יש להגן עליה, הרי שאין בהוראות התקשי"ר כדי לגרוע משיעור גמול השעות הנוספות אשר נקבעו בחוק.
בסיכום הדברים קיבל בית-הדין את עמדת העובדים בקשר לאופן חישוב השכר, אולם הוסיף כי פסיקתו "באה לקבוע יישום נכון של חוקי המגן ולא ליתן פרשנות 'צופה פני עבר'".
לפיכך, לא הצהיר בית-הדין כי מחובתה של המדינה לתת למעורבים זכויות ממוניות הנוגעות להעסקתם במשמרות בעבר, והפרשנות הנוכחית תיכנס לתוקפה רק החל מהשנה הבאה.