קופאית בשנות ה-30 לחייה הגישה היום (א', 7.8.05) לבית המשפט המחוזי בתל-אביב כתב תביעה באמצעות עו"ד ענת מולסון כנגד חברת ש.ש.ה בשר ועוף בע"מ בה הועסקה וכנגד החברה המבטחת אותה איילון, על סך 2.5 מיליון ש"ח בגין נזקים בריאותיים קשים שנגרמו לה לאחר שארון התמוטט על ידה בעת שניקתה מדפים בחנותה של הנתבעת.
התובעת, החלה את עבודתה כקופאית אצל הנתבעת סמוך לחודש אוגוסט 2003. בחודש מרס 2004 החלה הנתבעת לבצע שיפוצים והרחבה בחנות. עם סיום השיפוצים, נדרשו עובדי הנתבעת, ובינהם הקופאית התובעת לבצע את פעולות הניקיון וסידור החנות. לטענת התובעת בשלב זה החנות היתה עדיין סגורה לקהל, וטרם הושלם סידורה, כאשר בין היתר טרם הותקנו בחנות הנתבעת מדפים באופן סופי ומלא.
באחד הימים בחודש מרס 2004 במסגרת ביצוע משימות הנקיון שהוטלו עליה, נדרשה התובעת על-ידי הנתבעת, כך לטענתה, לנקות את המדפים בחנות. לצורך מילוי המשימה, נאלצה היא לעמוד על גבי ארגז אשר סופק לה על-ידי הנתבעת, על-מנת לנקות את המדפים העליונים.
בשלב מסויים, כך נטען, הרימה התובעת ביד שמאל מספר מדפים שהיו מונחים על גבי המדף אותו ניקתה ובמקביל הכניסה את יד ימין מתחתיהם על-מנת לנקות את המדף. לפתע, החליקו המדפים מידה השמאלית של התובעת ונפלו בחוזקה על יד הימין שלה, אשר ניקתה כאמור את המדף התחתון.
התובעת טוענת כי התאונה אירעה עקב רשלנותה הבלעדית של הנתבעת אשר באה לידי ביטוי, בין היתר, במחדליה ו/או בהפרת חובות חקוקות מצדה. כך למשל, נטען בכתב התביעה, המשימה שהוטלה על התובעת דרשה ממנה מיומנות אליה לא הוכשרה התובעת, כאשר הנתבעת כלל לא העמידה לרשות התובעת סביבת עבודה בטוחה הכוללת מדפים מורכבים כראוי. לחילופין נטען, כי הנתבעת לא הזהירה את הקופאית שאלה התוצאות שעלולות להיות מניקוי המדפים.
עוד נטען כי לאור האחריות האמורה, חבות שתי הנתבעות בפיצוייה המלא של התובעת בגין נזקיה הבריאותיים הקשים. לטענתה היא אינה יודעת ולא הייתה לה היכולת לדעת מה היו למעשה הנסיבות אשר גרמו לנזקיה, כי הנזק נגרם על-ידי נכס אשר לנתבעת הייתה שליטה מלאה עליו, וכי נזקיה מתיישבים יותר עם המסקנה בדבר רשלנות הנתבעת מאשר עם המסקנה כי לא התרשלה.
לטענת התובעת, לאחר פציעתה היא נבדקה על-ידי מספר רב של רופאים וביניהם כירורג כלי דם, נוירולוג ובהמשך במרפאת כאב בביה"ח בלינסון. התובעת אובחנה כסובלת מתסמונת RSD (תסמונת הכאב הכרוני).
על-פי כתב התביעה בבדיקותיה נמצא, כי התובעת אינה מסוגלת להשתמש ביד ימין אשר רוב הזמן נפוחה, כחולה ומזיעה. הכאב ביד ימין מקרין לעבר הכתף והצוואר באופן שמגביל לחלוטין את יכולה לעשות שימוש בגפה הימנית כולה.
לטענתה, מכיוון שהחלו להופיע סימני שיתוק בידה, עושה התובעת ככל יכולה להפעיל ולו מעט את ידה אך ניסיון זה מסב לה כאב בל יתואר. הכאב ממנו סובלת התובעת אינו מגיב למשככי כאבים. התובעת נוטלת תרופות מסייעות שינה על-מנת להקל ולו במעט על כאבה, עובדה אשר גורמת לה להימצא במצב של עייפות מתמדת.
לטענתה, טיפולי פיזיוטרפיה וכן טיפולי ריפוי בעיסוק אשר עברה התובעת לאחר הסרת הגבס לא הובילו לשיפור במצבה, כאביה של התובעת לא פחתו ומצב הגפה הימנית לא הוטב.
עוד נטען כי לפני כחודש ימים ביום 5.7.05 חשה התובעת חולשה כללית והחמרה בכאבים. התובעת פנתה לקבלת טיפול רפואי בחדר המיון בביה"ח פוריה. לתובעת ניתן טיפול במורפיום, בנסיון להקל על כאביה העזים והיא הופנתה שוב למרפאת כאב, תוך שהוסבר לה כי אין טיפול אחר למחלתה הקשה ולכאב ממנו היא סובלת.
לטענת התובעת נכותה התפקודית עולה על נכותה הרפואית (50%) והנה בשיעור 100%, במיוחד נוכח העובדה כי בשל מצבה הרפואי ומגבלותיה התפקודיות התובעת אינה מצליחה לבצע אפילו עבודות משק בית קלות, שכן כל שימוש ביד ימין - היא ידה הדומיננטית, כרוך בכאב עז, היד רטובה נפוחה וכחולה ואין באפשרותה לאחוז בחפצים אשר נופלים מידה.
בגין נזק זה ונזקים נוספים המפורטים באריכות בכתב התביעה דורשת כעת הקופאית 2.5 מיליון ש"ח באמצעות עורכת הדין ענת מולסון.
