בית המשפט המחוזי בתל-אביב קיבל (02.08.05) את בקשתה של חברת אדידס ישראל בע"מ, להוצאת צו מניעה שייאסור על חברת ש.י. קליפ ייבוא וסחר, לייבא, לייצר או למכור נעליים הדומות לנעליה של החברה הגרמנית המפורסמת.
בקשתה של חברת אדידס התבססה על עילות של "הפרת סימן מסחר רשום" ו"הפרת סימן מסחר מוכר היטב", ונטען בה, בין היתר, כי ש.י. קליפ מייבאת ומשווקת בישראל נעליים, "אשר עיצובם הועתק פשוטו כמשמעו מעיצוב נעלי אדידס המקוריות, זולת תוספת פס בצד הנעל - במקום שלושה פסים במקור, ארבעה פסים בחיקוי".
ב"כ של ש.י. קליפ לא כפר בתשובתו בסימני המסחר ובמוניטין שרכשה אדידס, אלא ביסס טיעונו על כך שנעלי החברה כה מוכרות, עד שכל מי שיבוא וירצה לרכוש את הנעליים המפירות כביכול יבחין בהבדל ביניהן מיד, בנוסף למחיר הזול בהרבה והכיתוב השונה על הנעל.
כמו כן נטען, כי מאזן הנוחות נוטה בבירור לטובת ש.י, שכן עד שייתם הדיון תחלופנה מספר שנים, וגם אם תזכה ש.י. קליפ בדין, הרי שלא יהיה לנעליים כל ערך בשל היותן נעליים אופנתיות.
שופטת בית המשפט המחוזי, שרה סירוטה, בחנה את סיכויי ההצלחה של התביעה, וקבעה כי בעניין זה מדובר בהעתקה של ממש, ושיש בנעל המתחרה כדי להטעות את הציבור.
"הנעל המפרה זהה בכל דבר בצורת הנעל של אדידס: בלשונית, בחלק האחורי של הנעל, בעיצוב שלה ואפילו בציור של הסוליה ומיקום רישום שם היצרן האחר מופיע באותם המקומות שבנעל המקורית יועד לכתיבת השם אדידס".
בהמשך הדברים התייחסה השופטת גם למודעה שפורסמה על-ידי חנות בשם "ענק הנעליים", בה הוצעה למכירה נעל ספורט הנושאת לצידה ארבעה פסים מקבילים ובכיתוב נאמר "דגם אדידס נשים וגברים - 85 שקלים".
מודעה זו, פסק בית המשפט, מעידה כ-100 עדים כנגד טענות המשיבה בתובענה העיקרית שניתן להבחין בקלות בין הנעל המפירה לבין הנעל המקורית. בנוסף, נקבע, מצביעה המודעה על הטעיה אפשרית של הצרכן. "שכן, המפרסם לבטח יודע מה הם ההבדלים בין אדידס לבין הנעל שמשווקים המשיבים ועובדה היא שבמודעה הוא מציג את הנעל המפירה כנעל של אדידס".
השופטת קבעה כי על ש.י. קליפ ובעליה היה לשקול את צעדיהם לפני יבוא הסחורות לארץ, שכן ידעו מראש את עמדת אדידס בעניין.
"מתן היתר למשיבים למכור את הסחורה משמעו שביהמ"ש ייתן ידו למפירים, לכאורה, זכויותיה של 'אדידס'".
השופטת קבעה כי תוקפו של הצו הזמני יוארך עד למתן פסק-הדין בתיק העיקרי.