חבר הכנסת צבי הנדל, בשיתוף עם עמותת "קבוצת משפטנים", עתר לבג"צ נגד רשות השידור, הרשות השניה, גלי צה"ל וממשלת ישראל, בבקשה למנוע את שידור התשדיר: "יש פתרון לכל מתיישב".
העותרים טוענים, כי התשדיר מציג מצג שווא לפיו ממשלת ישראל ערוכה לתת פתרון מערכתי וכולל לכלל המתיישבים בתשדירים, מציג נתונים שאינם תואמים את המציאות העלולים לגרום להטעיית הקהל הרחב, "והכול תוך גרימת נזק תדמיתי וציבורי כבד הן לעותרים והן לכלל המתיישבים המיועדים להיעקר מבתיהם".
בשבועיים האחרונים מושמע בכלי התקשורת תשדיר, לפיו מודיעה הממשלה כי "יש פתרון לכל מתיישב", זאת כהכנה לקראת ביצוע תוכנית ההינתקות החל מיום 15 באוגוסט. בעקבות התשדיר פנה חבר הכנסת צבי הנדל בסוף חודש יולי, אל רשות השידור, הרשות השניה וגלי צה"ל, בבקשה לפסול את התשדיר, בטענה שתוכנו אינו עולה בקנה אחד עם המציאות וכי יש בכך כדי להטעות את הציבור.
לטענת ח"כ הנדל, לא רק שאין "פתרונות כוללים", אלא שעדין אין פתרונות למרביתם המכריעה של המתיישבים בתחומי הדיור, החקלאות, התעסוקה והחינוך.
"דוקטרינת ההגינות השלטונית מחייבת פרסום אמיתי ונאות גם בהעדר הוראה חקוקה בעניין זה", כותבים העותרים בעתירתם. "רק משטרים אפלים, הרחוקים כרחוק מזרח ממערב מהמשטר הנהוג בישראל, נוהגים להשתמש בכלי תקשורת ההמונים ככלי שרת בידיהם, תוך עיוות פני המציאות והפיכת כלי תקשורת אלו, לכלי נוסף בשרות השלטון בסגנון העיתונות הסובייטית בתקופת המלחמה הקרה". העותרים משוכנעים, נטען, כי "המשיבים 1 - 3 [רשות השידור, הרשות השניה וגלי צה"ל, נ.י] אינם כלי תקשורת מסוג זה ואינם מעוניינים להיות כלי תקשורת מסוג זה", ממשיכים העותרים וטוענים כי על גורמי השידור מוטלת האחריות לוודא כי תוכן התשדירים אכן תואם את המציאות.
עוד טוענים העותרים, כי המרכיב הדומיננטי בתשדיר איננו המרכיב העובדתי, אלא המרכיב התעמולתי, ובו ניסיון לשכנע את הציבור הרחב ואת הציבור שאיננו משוכנע. לעניין זה מצטטים העותרים את דברי בית המשפט בפרשת זוילי ובפרשת רשף, לפיהם נאסר על גופי השידור בישראל לשדר שידורי תעמולה, אלא בתקופת בחירות ובמגבלות הקבועות בדיני הבחירות, ונקבע כי תנאי היסוד המובן מאליו לשידור מותר, שאיננו בגדר תעמולה, הוא אמיתות העובדות המוצגות בתשדיר ודיוקן.
"התשדירים אינם כאלה המיועדים להביא מידע על מדיניות הממשלה, ואפילו לא מידע מועיל לטובת המתיישבים האמורים להעקר מביתם. הם מהווים, בבירור, חלק מתוכנית שיווק של אחד מיועצי התקשורת של משרד ראש הממשלה ומינהלת סל"ע, במטרה לשכנע את הציבור הרחב כי תוכנית ההינתקות היא עניין ראוי, וכי למעשה הפגיעה במתיישבים העתידים להעקר מביתם היא פגיעה מזערית, ואיננה פגיעה של ממש, שהרי כל הסידורים להקלת העקירה ולקליטתם במקומות אחרים נעשו, כל זאת כשהאמת העובדתית היא כי אין לדברים אלה כל יסוד" - נכתב בעתירה.
העותרים מודים כי לממשלה מותר לשדר תשדירי שירות ומידע הנוגעים למדיניותה ולקידום מדיניותה, אך כאמור, לטענתם התשדיר האמור אינו אלא "שידור תעמולה המורכב מחצאי אמיתות ומבדיות מוחלטות".
לאור לוח הזמנים הצפוף, ולאור תאריך היעד ההולך וקרב לתחילת ההינתקות (15 לאוגוסט), מבקשים העותרים מבית המשפט מתן צו ביניים האוסר על רשות השידור, הרשות השניה וגלי צה"ל לשדר את התשדיר. כן הן מבקשים לקיים דיון דחוף בעתירה לגופה.
בהחלטה שהתקבלה היום (8.8.2005) בבית המשפט העליון, על-ידי השופט ריבלין, הוחלט כי תשובת המדינה תינתן תוך 7 ימים.