שתי איגרות לתושבים עכשיו זה מתחיל: תושבי הרצועה הישראלים קיבלו (יום ב') מידי קציני הפיקוד, "צו פינוי" המחייבם לפנות את הרצועה עד מוצאי תישעה באב - עד בוקר יום 15.8.05. לאחר מכן, נאמר באיגרות שהועברו אליהם, הם יפונו על-ידי כוחות צה"ל והמשטרה, שכן השהייה במקום תהא אסורה על-פי החוק. הפצת האיגרות התקבלה במורת רוח רבה על-ידי תושבי הרצועה ואנשי יש"ע, וגרמה לגל נוסף של התבטאויות חריפות נגד הממשלה בכלל וראש הממשלה אריאל שרון בפרט.
תושבי הרצועה קיבלו שתי איגרות. האחת,
עליה חתום אלוף פיקוד הדרום, דן הראל. אלוף הפיקוד הודיע כי החל מיום 15.8.05 ייחסמו המעברים לרצועה, לרבות מחסום כיסופים. התנועה דרך המעברים לא תותר אלא לכוחות הביטחון. אלוף הראל מסיים את איגרתו במילים אלה: "מ-י"ב באב (17/08/2005) החל מ-00:00:01 יחל שלב הפינוי הכפוי בו יגיעו כוחות הביטחון ויפנו את התושבים שיבחרו להישאר ואשר יאלצו את כוחות הביטחון להתעמת איתם במטרה לממש את החוק.
"אני סמוך ובטוח שמחויבותכם לשלטון החוק והאחריות לשלמות העם ינחו את מחאתכם.
"אני נושא תפילה לשלום כולנו - אזרחי ישראל תושבי רצועת עזה, צה"ל ומשטרת ישראל".
על האיגרת השניה חתום ראש מטה הפיקוד, תת-אלוף גיא צור. נמסר בה, כי בימים 15-16 באוגוסט יוכלו התושבים לצאת מהרצועה ללא שיפונו בכוח. בימים אלה הם יקבלו כל סיוע טכני ולוגיסטי שייצטרכו, כדי שיוכלו להתפנות מרצון. לאחר מכן, תיפעל מערכת הביטחון להוציאם בכוח מהרצועה.
תת-אלוף צור כותב לתושבים המפונים:
"בחלוף יום תשעה באב, בו מבכה עם ישראל את חורבן בית מקדשו, בתקווה ובתפילה לבניינו, וזאת מתוך אמונה שדווקא מתוך הצרה תצמח הישועה ומבין החורבות תפרח השממה. ביום ראשון, מוצאי ט' באב התשס"ה, תיסגר רצועת עזה לכניסת אזרחים ישראלים וכמו כן לא תותר התנועה אל יישובי עזה וביניהם (יישובי עזה יסגרו והתנועה ביניהם תהיה נשלטת)".
תת-אלוף צור מזהיר את התושבים שיסרבו להתפנות: "לתושבים שיצאו לאחר ה-17/08/2005 לא תינתן האפשרות לחזור לבתיהם ולסייע באריזה, ובהתאם לחוק יישום תוכנית ההינתקות, הם יאבדו חלק משמעותי מזכויותיהם הכלכליות".
בשתי האיגרות, כאמור, מציע צה"ל לתושבים המועמדים לפינוי, לקבל עזרה באריזת תכולת ביתם והעברת הציוד והרכוש אל מחוץ לרצועה. צה"ל, באמצעות מינהלת ההינתקות, מעמיד לרשות התושבים אלפי מכולות וכל עשרות אלפי קרטונים לאריזות, כדי לסייע להם לרכז את תכולת ביתם לשינוע.
האיגרות נמסרו לתושבים רבים, ובמקביל - במזכירויות הישובים העומדים בפני פינוי. צה"ל נקט בטקטיקה זו - ביצוע מסירה כפולה, וזאת בשל סירובם של תושבים רבים לקבל לידיהם את "צו הפינוי".
ראשי יש"ע מתכננים פלישה לגוש קטיף בעוד צה"ל והממשלה פועלים לפינוי הרצועה, עושים ראשי יש"ע מאמץ נוסף לסכל את ההינתקות. ראשי יש"ע, ובהם מרכז מטות הפעילות, צביקי בר-חי, פנו אל מזכירי ראשי הרשויות ביש"ע ואל מזכירי ישובים, בבקשה לפעול עכשיו לגיוס "הפגנת ענק גוש קטיף אני נשבע".
בר-חי כותב באיגרתו אליהם: "אנו נמצאים בישורת האחרונה של המאבק לביטול תוכנית העקירה והגירוש. ב"ה הסדקים ביציבות הממשלה מתרחבים, המאבק של השבועות והחודשים האחרונים מתחיל לשאת פרי. אנו תקווה שהתפטרות שר האוצר תיצור דינאמיקה שתוביל לדחיית התוכנית והבאתה להכרעת העם. בכדי להביא לידי ביטוי את ההתנגדות הציבורית הרחבה לתוכנית נקיים בע"ה: הפגנת ענק - גוש קטיף אני נשבע. רק הירתמות של כולנו בכל הכח לטובת ההפגנה תהפוך אותה בע"ה ל"אם כל ההפגנות".
בר-חי קורא לכינוס הפגנת ענק ביום 11.8.05 בכיכר רבין בתל אביב. במקביל הוא קורא לפעול להזרים אנשים לגוש קטיף במיוחד בימים שני-שלישי-רביעי (8-10.8.05) דרך מספר מוקדים בנגב. "החל מט' באב (14.8)", הוא כותב, "כולנו יורדים לגוש קטיף וצפון השומרון לעזרת אחינו הגיבורים".