תערוכת הצילום של אלפונס הימלרייך כוללת מגוון רחב של תצלומים מ-1933 ועד שנות ה-70 של המאה העשרים שנעשו הן באופן מקצועי והן להנאתו האישית. עבודתו, שלצד עושרה הארכיוני ניכרים בה גם הוויכוחים והשינויים באסתטיקה של הצילום בתקופתו, מאפשרת בחינת כישרון רב-פנים בתקופה שנתפסת לעתים תכופות כמדכאת יצירתיות אישית למען בניית האומה.
אומרת ויויאן סילבר-ברודי, אוצרת התערוכה: התערוכה מחולקת לשניים: "הגג" והרחוב", ובכל אחד מהם מוצגת התפתחות במספר נושאים. הימלרייך חי ועבד בדירת גג בקומה הרביעית. עולמו הגבוה כלל דיוקנאות חוץ ופנים, תצלומי טבע דומם, תעשיה, ילדים, חתונות, צמחים וצילומי מחול. בהיותו "למטה", במציאות חיי הרחוב, הוא חולק עמנו את תיאטרון היומיום של חלונות ראווה וחללי פנים, בתי קפה, סצינות המון ובתי ילדים. רחוב אלנבי של ימינו אינו עוד הרחוב האלגנטי שנראה בתצלומים אלה.
התקופה שמדובר בה מעוררת אולי ציפייה לתצלומי חלוצים ויישובים, אבל הימלרייך מראה לנו היבט אחר של החיים בארץ בזמנים אלה, שכולל את תל אביב, רקדניות עבר, ילדים בתקופת קום המדינה ותחילתה של תעשיה ישראלית. רבים מהתצלומים הם תזכורות ויזואליות לאנשים שאינם נזכרים בטקסטים רשמיים, אם כי היו חלק מהמארג העצום של בניין האומה.
הימלרייך, צלם שעלה לארץ מגרמניה ב-1933, מבטא עצמו בסגנון אינדווידואלי-מודרניסטי. עבודתו מייצגת מחויבות לבהירות ועניין באיכויות הפורמליות והאסתטיות של חפצי היומיום, שעליהם השרה הומור ורגישות.
כ-70 שנה לאחר שהחל לפעול בפלשתינה המנדטורית, עבודתו של הימלרייך מציעה לנו מבט ייחודי. ניתן לאפיין אותו כמבט סוציו-תרבותי שנותן מקום מועט לפוליטיקה, לאומיות והתיישבות. זהו מבט של ניסיון היומיום של מהגר גרמני, ציוני ותיק שחי את התהליך של להיות שותף לבנייתה של חברה חדשה.
לתערוכה נלווה ספר, בהפקת המוזיאון הפתוח לצילום, שעיצבה חוה מרדכוביץ, בתמיכת "קרן ארתור גולדרייך" ו"קרן יהושע רבינוביץ", ובו למעלה מ-150 תצלומים.
ויויאן סילבר-ברודי, חוקרת צילום ואוצרת עצמאית; מחברת הספר Documentors of the Dream: Jewish Pioneer Photographers in the Land of Israel 1890-1933 ואוצרת התערוכה מראה מקום במוזיאון מאנה-כץ בשנת 2000, מאירה את עבודתו של הימלרייך בהקשר חברתי-תרבותי-אמנותי של תקופת; פרו' ברברה מאן פותחת דיאלוג בין שירה וצילום בישראל באמצעות תצלומיו; ד"ר עדינה מאיר-מריל מתמקדת באדריכלות התקופה. גבי אלדור דנה בתצלומי המחול של הימלרייך, ד"ר אלכסנדר בלוך מסכם את התפתחות התעשיה בארץ, וד"ר יואב סילברט מסכם את ההתפתחויות בחינוך באותה תקופה. את חלל התערוכה עיצבה "קבוצת תו".
פתיחה: 27 באוגוסט 2005, נעילה-31 בדצמבר, אוצרת: נעמה חייקין.