הערב (מוצ"ש, 13.8.05) מצויין תשעה באב, יום תענית, המציין את חורבן שני בתי המקדש: בית המקדש הראשון בשנת 586 לפנה"ס בידי נבוכדנצר השני מלך בבל, ובית המקדש השני בשנת 70 בידי המצביא הרומאי טיטוס.
תשעה באב השנה יציין 1,937 שנים לחורבן בית שני ו-2,427 שנים לחורבן בית ראשון. כמו כן, גירוש יהודי ספרד החל ביום זה בשנת 1492.
אלפי שוטרים הוזרמו לעיר העתיקה וסביבותיה על-מנת לאבטח את רבבות בני האדם הפוקדים את רחבת הכותל המערבי, לשבת על מחצלות או מושבים נמוכים ולקרוא פרקי קינות ואת מגילת איכה. האורות על הכותל יעומעמו ויתנו תחושה של אבל לאומי. בשל יציאת השבת המאוחרת יגיעו רבים מן המקוננים בשעות המאוחרות של הלילה ובמהלך יום א'. במקביל מתכנסים שומרי מצוות רבים בכל רחבי העולם בבתי הכנסת לציין את החורבן.
תשעה באב הינו החשוב מבין ימי האבלות שבלוח השנה העברי. שלושה ימי תענית אחרים קשורים לחורבן ירושלים וחורבן הארץ: שבעה עשר בתמוז, צום גדליה ועשירי בטבת. זכריה הנביא התנבא, כי ימים אלו יהפכו מימי אבל לימי שמחה: "כה אמר ה' צבאות, צום הרביעי (י"ז בתמוז) וצום החמישי (ט' באב) וצום השביעי (צום גדליה) וצום העשירי (י' בטבת) יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה ולמועדים טובים" (זכריה ח, יח-יט).
תשעה באב במקורות בתנ"ך ובמקורות חז"ל חורבן שני בתי המקדש הינו פועל יוצא מהתנהגות פסולה של עם ישראל. תשעה באב מסמל את חורבנו הלאומי של העם בעקבות ריקבון מוסרי ודתי. על-פי ישעיה, עיקר החטא, היה שלטון מושחת. השופטים רודפי שוחד ושלמונים, השרים סוררים וחברי גנבים ומושחתים (על-פי ישעיה א, כג). על-פי יחזקאל (פרק ח') הכוהנים וחכמי העם עבדו עבודה-זרה בבית המקדש. ירמיהו ייחס את הרס מדינת יהודה לרפיסות מדינית של מלכי יהודה האחרונים, שסמכו על "משענת קנה רצוץ" וכרתו ברית עם מצרים המתפוררת כנגד בבל שהיתה אז בשיאה הצבאי והמדיני.
חכמינו כתבו כי בית ראשון נחרב בגלל שלושת העבירות החמורות: שפיכות-דמים, גילוי עריות ועבודה זרה, ובית שני בגלל שנאת חינם.
על-פי המסורת היהודית, יום זה היה מוּעד לפורענויות מאז ומתמיד, ואירעו בו חמישה אסונות היסטוריים: חטא המרגלים, חורבן שני בתי המקדש, כיבוש העיר ביתר בידי הרומאים, מותו של בר כוכבא, וחרישת ירושלים בידי הרומאים. כפי שמנסח הרמב"ם:
"ותשעה באב, חמישה דברים אירעו בו. נגזר על ישראל במדבר שלא ייכנסו לארץ, וחרב הבית בראשונה ובשנייה, ונלכדה עיר גדולה ובית תור היה שמה והיו בה אלפים ורבבות מישראל, והיה להם מלך גדול ודימו כל ישראל וגדולי החכמים שהוא המלך המשיח, ונפל ביד גויים ונהרגו כולם, והיתה צרה גדולה כמו חורבן המקדש; ובו ביום המוכן לפורענות, חרש טורנוסרופוס הרשע ממלכי אדום את ההיכל ואת סביביו, לקיים "ציון שדה תחרש" (משנה תורה הלכות תענית פרק ה' הלכה ג').
מנהגי אבלות צום תשעה באב חותם תקופה של שלושה שבועות הנקראים "ימי בין המצרים", שמתחילים בי"ז בתמוז ועיצומם בט' באב. בשלושת השבועות הללו יש הנוהגים מנהגי אבלות שונים, כמו איסור תספורת וגילוח, שלא להתחתן, לא לשמוע מוסיקה והימנעות מעשיית דברים הכרוכים בסכנה נמוכה.
ביום תשעה באב חלים על-פי ההלכה חמישה איסורים: איסור אכילה ושתייה, איסור רחיצה, איסור סיכה של הגוף, איסור תשמיש המיטה (קירבה מינית) ואיסור נעילת הסנדל - נעל העשוי מעור.
צום תשעה באב נמשך משקיעת החמה ועד צאת הכוכבים למחרת, כ-25 שעות, ולמרות שאורכו כצום יום הכיפורים, מדובר בצום קשה יותר, מעצם היותו חל בימות הקיץ החמים. בבתי הכנסת נקראת מגילת איכה, מגילת הקינה על חורבנה של ירושלים. כמו כן נהוג להחשיך את בתי הכנסת ולהשאיר מעט אור או להדליק נרות וכן לשבת על כסאות נמוכים כמנהג אבלים.
מקפידים גם שלא ללמוד תורה, משום שבלימוד יש שמחה, למעט קטעים מסויימים העוסקים בקינות ובחורבן הבית והלכות אבלות. פרוכת ארון הקודש מוסרת מעליו ובעת קריאת התורה מוציאים את ספר התורה מן ההיכל בכסות שחור.
עם שחרורה של ירושלים במלחמת ששת הימים, היו קולות בקרב רבנים הקוראים לשנות או לבטל את תפילת נחם, התוספת לתפילת 18 בתשעה באב, בה מתוארת ירושלים כעיר "בזויה ושוממה ומושפלת עד עפר, מבלי בניה בתוכה". בין המצדדים בשינוי נוסח תפלת נחם היה הרב לשעבר של תל אביב, חיים דוד הלוי, שהציע לשנות את הנוסח מלשון הווה ללשון עבר ("העיר שהיתה חרבה ובזויה").
לעומתו, טענו רבנים אחרים, העיר עדיין חרבה מהרבה בחינות, כפי שהדבר מתבטא בעיר העתיקה בעיקר, שרוב תושביה מוסלמים ותפילה זו נשארה כמות שהיא. בליל תשעה באב הראשון אחרי מלחמת ששת הימים בכה הרב צבי יהודה הכהן קוק, אב רוחני של הציונות הדתית, בעת אמירת הקינות ואיכה, אך אחרי התפילה אמר: "לא נהיה כפויי טובה שלא לומר שתשעה באב הומתק קימעה". יחד עם זאת התנגד לכל שינוי הילכתי בנוסח התפילה.
פלגים שונים מבין היהודים (שרובם אינם נימנים על האורתודוכסיה) אף הוסיפו ונתנו לתשעה באב משמעויות חדשות ונופך שונה, שאינם מתיישרים עם ההלכה. הפליג לעשות חה"כ לשעבר מטעם מפלגת העבודה, אברום בורג שהצהיר על כוונתו לערוך סעודה חגיגית החל מחצות היום של תשעה באב, שעה שעל-פי ההלכה נחשבת כזמן צום.
משיח בתשעה באב בניגוד לשאר הצומות - תשעה באב נקרא גם מועד, ויש בו קצת שמחה (שאין אומרים תחנון וסליחות), בקהילות ישראל שונות רווחת האמונה, כי מלך המשיח עתיד להתגלות ביום תשעה באב אחר חצות היום. לכן מתחילים משעה זו לשטוף את הבית לכבודו ומבשלים. האמונה בביאת המשיח אינה שייכת רק לפלגים משיחיים, אלא היא אבן-יסוד באמונה היהודית, ומי שאינו מאמין בביאת המשיח נחשב כמי שאינו מאמין בתורת משה.
התייחסות המדינה לתשעה באב בניגוד לשאר הצומות הקשורים בחורבן, חוק העזר העירוני במדינת ישראל אוסר פתיחת בתי שעשועים, בתי אוכל ובתי עינוגים בליל תשעה באב. גם השק"ליות הצבאיות לממכר חטיפים סגורות בתשעה באב על-פי חוקי מטכ"ל.
שידורי רדיו וטלוויזיה שידורי הטלוויזיה והרדיו בישראל נוגים, וחלקם עוסקים בתשעה באב אז והיום. בין יתר התוכניות ישודרו הערב (13.8.05) סיפורו של חזן (ערוץ ישראל 10, 21:40) - סרט תיעודי על חיי החזן ג'ייקוב בן ציון; סנגורם של ישראל (ערוץ 1, 23:10) - תוכנית על רבי לוי יצחק מברדיצ'ב, שבמרכזה הפואימה של אורי צבי גרינברג; חורבן הבית שלי (21:22,HOT3) - מושג החורבן מזוויות שונות: מתיישבות מגוש-קטיף המעלות הצגה בנושא ההינתקות, חולה במחלה ניוונית שגופו פגע בו, חייו של פגוע הלם קרב ומשפחה צעירה שמתקשה לשרוד כלכלית; שלושה באב (ערוץ 2, 20:40) - קובי מידן מארח את ג'קי לוי, אפי איתם ואסף ענברי; המוקד-ירושלים (ערוץ הכנסת, 22:30) - עמית סגל מראיין את ר"ע ירושלים אורי לופוליאנסקי; ציפורי לילה לתשעה באב (גל"ץ, 0:07) - הרב שמואל אבידור הכהן ז"ל, שנפטר השנה. ערוץ ביפ, שאשתקד בחר להתעלם מתשעה באב, ישדר השנה סדרת קונצרטים.
