מאז שבית הדין המיוחד קיבל את גזר הדין בעניינה של השופטת הילה כהן במסגרתו החליט להסתפק בהעברה למקום כהונה אחר ונזיפה בלבד, המערכת המשפטית רועשת וגועשת.
היום מסתבר שחוסר שביעות הרצון מקולת מגזר הדין הגיע גם לפתח לשכתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט אהרן ברק.
השופטת כהן זומנה היום (23.8.05) אל לשכתו של הנשיא ברק לפגישה שכונתה "שיחת הבהרה". במהלך הפגישה, בה נכח גם מנהל בתי המשפט, השופט בועז אוקון, הציע הנשיא ברק לכהן לסיים את תפקידה ולפרוש מיוזמתה.
תחילת הפרשה בקובלנה שהוגשה נגד השופטת כהן, ב-13.3.05, על-ידי שרת המשפטים, ציפי לבני. באותה קובלנה תוארו שני מקרים בהם איחרה השופטת כהן להגיע לדיונים שנקבעו לפניה. על אף שבעלי הדין עזבו את אולם בית המשפט, ערכה השופטת כהן פרוטוקולים של דיונים, מהם ניתן ללמוד כאילו התקיים דיון וכי בעלי הדין היו נוכחים באולם. כאשר סיימה לרשום את הפרוטוקולים ואת ההחלטות, קרעה השופטת כהן את הבקשות הכתובות שהותירו בעלי-הדין והשליכה אותם לפח.
"הנקבלת (השופטת כהן, נ.י.) עשתה כל זאת, על-מנת להעלים ולחפות על איחוריה המרובים והיעדרויותיה התכופות מאולם ביהמ"ש, בימים ובשעות שנקבעו לדיונים" נכתב בקובלנה.
בפסק הדין שהתקבל כתב סגן נשיא בית המשפט העליון, השופט מישאל חשין: "אדם הקורא לתומו בפרוטוקולים יכול שיסיק מסקנה אחת ויחידה: הנאשמים ובאי כוחם נכחו בדיונים שהיו באולם בית המשפט ולא עוד אלא אף נשאו דברים וביקשו בקשות. אלא שאין חולק כי הנאשמים ובאי כוחם לא היו באולם בית המשפט לעת רישום הפרוטוקולים, ומכאן שהפרוטוקולים - פרוטוקולים מטעים הם, פרוטוקולים הם שאינם משקפים כנדרש וכראוי את שנאמר ושהתרחש בדיונים שנערכו לפני השופטת כהן. יתר-על-כן, השופטת כהן קרעה והשמידה בקשות לדחיית דיון שהותירו אחריהם בעלי-דין שעזבו את בית המשפט, ובכך מנעה תיעוד הבקשות בתיקי בית המשפט".
עוד מוסיף חשין, כי "קריעת הבקשות והשלכת הקרעים לסל האשפה מהווים כשל חמור בהתנהגותה של השופטת כהן, ונציין כי מעולם לא שמענו על התנהגות מעין זו של שופט".
כהן הורשעה העבירות של התנהגות שלא כהלכה במילוי תפקידה בניגוד להוראת סעיף 18(א)(1) לחוק בתי המשפט, והתנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל בניגוד להוראת סעיף 18(א)(2) לחוק בתי המשפט.
יש ציין כי בהכרעת הדין חלקה השופטת ארד על עמדתו של השופט חשין לפיה מעשיה של השופטת כהן נעשו שלא בכוונה לכסות על תופעת האיחורים לדיונים.
בגזר הדין שניתן ב-14.8.05 כותב השופט חשין כי השופטת כהן אומנם נהגה שלא כהלכה במילוי תפקידה אך במעשיה לא נפל פגם מוסרי ומכאן שאין להפסיק את כהונתה כשופטת אלא להעבירה למקום כהונה אחר ונזיפה חמורה.
כנגד דעתו של השופט חשין טענה השופטת ארד, כי "ביסוד השפיטה עומדים היושר האישי והיושרה. בלעדי תכונות אלה, אדם אינו יכול להיות שופט", ומציעה להפסיק את כהונתה של כהן כשופטת בישראל. אלא שהצטרפותו של השופט ריבלין לדעתו של השופט חשין הכריעה את הכף לטובת גזר דינו אשר הורה על העברתה של השופטת כהן למקום כהונה אחר ורישום נזיפה חמורה.
מאז אותה החלטה נשלחו חיצים ביקורת רבים כלפיה. בשבוע שעבר שלחה עמותת אומ"ץ מכתב לשרת המשפטים, ציפי לבני, ובו דרישה לכנס את הוועדה לבחירת שופטים, על-מנת לפסול באופן מוחלט את כהונתה של שופטת בית המשפט לעניינים מקומיים בחיפה, השופטת הילה כהן.
גם לשכת עורכי הדין הצטרפה לטרוניות נגד קלות גזר הדין וטענה כי העונש שהוטל על השופטת כהן אינו משקף את חומרת מעשיה. "שופטים בישראל מהווים סמל ליושרה ולטוהר מידות. השופטת כהן במעשיה חטאה למהות תפקידו של שופט ופגעה באופן חמור באמון הציבור בשופטים ומן הראוי שתסיים את כהונתה כשופטת".
יש לציין כי זימון שופט ללשכתו של נשיא בית המשפט הלעליון על-מנת "לסייע" לו בהחלטתו לפרוש שכזה איננו המצאה של הנשיא ברק. עוד בתקופתו של נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר, הוא נהג להזמין ל"שיחות הבהרה" שופטים אשר עמדו כנגדם אישומים או חשדות קשים.
בשיחות הללו דאג שמגר להבהיר לשופט את שעליו לבצע בעצמו ו"ייעץ" להם לפרוש מתפקידם, זאת על-מנת להימנע מפסילתם.
נראה כי הנשיא ברק דאג להבהיר לשופטת כהן את עמדתו הנחרצת בעניינה וזו תודיע כבר השבוע האם לפרוש או לא.
עוד יש להבהיר כי שרת המשפטים, ציפי לבני, כבר החלה בהכנות לאפשרות של כינוס הוועדה לבחירת שופטים אשר מוסמכת לסיים את כהונתה של כהן ובמידה וזו תחליט שלא לפרוש מיוזמתה סביר כי אכן תתכנס הוועדה.