צוות התחקיר לבדיקת פעולותיהם והתנהלותם של גופי הצבא בפרשת אירוע הטרור שבוצע על-ידי החייל, עדן נתן-זאדה, קובע כי נמצאו פערים וליקויים קשים בכל הקשור לשיתופיות הבין-ארגונית (שירות ביטחון כללי-צה"ל) ובזרימת המידע בצה"ל, ולאופן בו המערכת הצבאית פועלת כמערכת אינטגרטיבית. הצוות הוקם לאחר שנטען, כי הכשלים הם-הם שאיפשרו לנתן-זאדה לבצע את זממו. עיקרי הממצאים של הצוות נמסרו לפרסום על-ידי צה"ל (יום ה', 25.8.05).
הרמטכ"ל החליט לאמץ את ההמלצות של הצוות, והינחה את ראש אכ"א להציג עד סוף חודש ספטמבר תוכנית עבודה למימוש ההמלצות.
גופי צה"ל השונים לא משתפים פעולה בהעברת מידע הצוות ציין, כי בהקשרי ניהול כוח אדם, צה"ל אינו פועל מספיק כמערכת שבה מידע הקיים בידי גוף צבאי אחד, מובא לידיעת גוף צבאי אחר ומשפיע על אופן התנהלותו. במקרה של החייל עדן נתן-זאדה לא הורכבו פיסות מידע יחדיו ולא הוצפו מספר נתונים שהיו עשויים להביא לשחרורו מצה"ל בגין אי התאמה או לפחות לכליאתו בעוון עריקות.
הנתונים הללו היו בעיקרם: הפרופיל הנפשי שהומלץ לחייל על-ידי איש המקצוע במחלקת בריאות הנפש, מספר ימי המחבוש המצטברים של החייל מאז גיוסו, אופן הטיפול של היחידה בנושא נפקדותו ונתונים נוספים.
יחד עם זאת, מציינים אנשי הצוות, כי גם אם שיתוף המידע במערכת הצבאית היה מלא ואינטגרטיבי, ופיסות המידע על החייל היו מורכבות יחדיו ונמצאות בידי כלל הגורמים, לא היה בכך דבר שעשוי היה לרמוז או להדליק נורה אדומה כי החייל מהווה פוטנציאל לביצוע מעשה טרור או פעולה קיצונית ואלימה, לפחות על-פי הפרמטרים והמשתנים הקיימים, הנמסרים לצה"ל על-ידי שרות הביטחון הכללי.
הרמטכ"ל חלוץ אמר, כי "מידע נועד על-מנת שישתמשו בו, ובאם קיימים חסמים מאולצים שנזקם רב על התועלת בהם, קיימת חשיבות להסרתם". עוד אמר חלוץ: "באיזון שבין צינעת הפרט ובין צורכי הטיפול בפרט, ראוי למצוא מהו המינון הנכון המאפשר למפקדים לקבל המידע הרלוונטי בנוגע לפקודיהם בכל ההקשרים".
חייל יהודי מבצע פיגוע בשפרעם בתאריך 4 לאוגוסט 2005 ביצע החייל עדן נתן-זאדה
פיגוע טרור בו רצח ארבעה אזרחים ישראלים: הזאר ודינה תורכי, מישל בחוס ונאדר חאיק.
בעקבות האירוע, מינה הרמטכ"ל, רב-אלוף דן חלוץ, צוות אשר יחקור את הנושא, בראשותו של תת-אלוף במילואים איקה אברבאנל.
בצה"ל מדגישים, כי הצוות עסק בבדיקת חלקו של צה"ל בנושא, ולא עסק באירוע הטרור בכללותו, וזאת משום שהאחריות הכוללת על סיכול טרור לאומני בשטח ישראל מוטלת במלואה על-פי חוק על שירות הביטחון הכללי, ולכן, צה"ל אינו אחראי לאיסוף מידע מודיעיני על חיילים או על מיועדים לשירות ביטחון כבעלי פוטנציאל לביצוע מעשי טרור לאומני או חתרנות מדינית. עם זאת, ככל רשות ציבורית, צה"ל מעביר מידע רלוונטי לשירות הביטחון הכללי, ככל שזה מגיע לרשותו.
המלצה: הידוק הקשר עם השב"כ בדוח שהופץ היום, ואשר הוגש לרמטכ"ל ב-12 באוגוסט, המליץ הצוות על שורה של פעולות לביצוע מיידי, פעולות שמטרתן לשים חסמים מיידיים על ה"חורים שבמסננת" ולהגדיל את הסתברות איתורו של אדם בעל פוטנציאל טרוריסטי בתוך צה"ל.
ההמלצות נוגעות בראש ובראשונה לצורך בהידוק הקשר בין שירות הביטחון הכללי לצה"ל בכל הקשור להגדרת משתני פרופיל על-ידי השירות ועידכון נוהל העבודה המשותף בין הארגונים בנושאים אלה. כמו כן, הומלץ על צעדים להגברת ריכוזיות המידע בתוך צה"ל ושיתוף גורמי הפיקוד השונים במידע הזה.
הצוות המליץ לארגן מחדש את מקורות המידע האזרחיים והצבאיים במערכת איסוף שיטתית, תוך סינכרון ושיתוף הגופים הצבאיים השונים במידע, במגבלות צינעת הפרט וביטחון מידע.
בנוסף, המליץ הצוות על הפקת "תדפיס רגישות למפקד" לאיתור חיילים חריגים הדורשים טיפול ומעקב במהלך שירותם (מתגייסים בעלי סטטוס נפשי בעייתי או רישום פלילי), לבחון את יישום האבחון המקדים לגיוס גם לבנות ולעולים חדשים, לשקול מתן סמכות לפסיכיאטרים לקבוע פרופיל נפשי ללא צורך בוועדה רפואית, לבחון את מדיניות יציאת חיילי צה"ל לחופשות עם נשק ולרענן את נוהלי התייחסות הצבא לסרבנות אידיאולוגית והשתייכות לקבוצות קיצוניות.
