בכינוס חירום של מועצת הרבנות הראשית לישראל בהשתתפות שני הרבנים הראשיים, הוחלט, פה-אחד, שאין להרוס את בתי הכנסת בחבל-עזה. בכך, למעשה, דוחה מועצת הרבנות הראשית את
פסיקת הבג"צ, שהתיר את החרבת בתי הכנסת.
דעת יחיד של הרב מצגר עוד קודם לדיון הדרמטי שהתקיים (ה', 25.8.05), סערו הרוחות בקרב חברי מועצת הרבנות הראשית. היעד היה לא אחר מאשר הרב הראשי, יונה מצגר, שלא זו בלבד
שמנע את כינוס המועצה, אלא אף הוציא
פסק-הלכה בנושא הריסת בתי הכנסת, ופירסם זאת בתור הלכה למעשה ולא רק בתור חוות דעת הלכתית. פסק זה עמד בניגוד גמור לפסק הלכה של עמיתו הרב עמאר, בניגוד לפסקי הלכה של גדולי תורה כמו הרבנים עובדיה יוסף, מרדכי אליהו, בקשי דורון, זלמן נחמיה גולדברג, הרב אויערבך ועוד. בדעת יחיד פסק הרב מצגר אף בניגוד לדעת מורו ורבו, הרב יוסף שלום אלישיב, שאסר את ההריסה.
בריאיון לתוכנית "המהדורה המרכזית" ברדיו קול-חי, שנערך לאחר פסיקת הבג"צ וקודם לכינוס המועצה, אמר הרב הראשי הספרדי, הראשל"צ שלמה עמאר, כי פסק ההלכה של הרב מצגר עומד בניגוד לפסק שהוא ושאר הרבנים הוציאו, ולא נכתב בתיאום איתו. הרב מצגר, שהתראיין מיד אחריו, אמר שבעצם אין חילוקי דעות ביניהם, ופסק ההלכה שלו חל במקרה שבתי הכנסת לא יהיו בשליטה בינלאומית. הרב מצגר ציין בריאיון שקודם שפסק את שפסק נועץ בגדולי התורה, אך לא פירט במי נועץ.
אתמול הגיע הרב מצגר לכינוס החירום של המועצה. ובמעמד זה, בניגוד לפסק ההלכה שלו שאיפשר הריסת בתי הכנסת, קבע הפעם שאין להורסם, וכך לא מצא עצמו כדעת יחיד מול כל שאר חברי מועצת הרבנות. בישיבה נכח גם עו"ד איל ינון, נציג היועצת המשפטית במשרד ראש הממשלה, ששטח בפני הנוכחים את
עמדת ראש הממשלה, הממונה על משרד הדתות, והסביר את כוונת הממשלה באשר לעתיד בתי הכנסת.
לא האמנו שההריסה מעשית הדיון במועצה היה טעון וסוער בשל
רגישות הנושא. מאז נחקק חוק ההינתקות, זו הפעם הראשונה בה התכנס פורום מועצת הרבנות לדון בנושא הקשור לפינוי. יוזם הדיון הוא הרב שמחה הכהן קוק, רב העיר רחובות, המשמש מזכיר המועצה. על-פי הכללים הקבועים בחוק, כינוס המועצה יתכן ביוזמת הרב הראשי הממונה על המועצה, או בגיוס חתימות מצד רוב חברי המועצה. הרב קוק גייס את החתימות הנדרשות וכינס את המועצה לדיון חירום בנושא שימור בתי הכנסת.
לשאלה מדוע בחר לפעול רק כעת, ולא כינס את מועצת הרה"ר קודם לכן, השיב הרב קוק: "פשוט לא האמנו שזה מעשי ושמישהו ירצה להרוס בתי כנסת". הוא תקף את ההחלטה להחרבת בתי הכנסת: "הדבר הזה הוא בנפשנו. זהו דבר איום ונורא. מעולם לא היה מצב בהיסטוריה בו יהודים הרסו במו ידיהם בית כנסת. היעלה על הדעת שאיזשהו גוף יהרוס מסגד, או ישים פצצה בתוך כנסיה?! וכאן אנו באים ואומרים לבנים שלנו לעלות עם בולדוזרים על 30 בתי כנסת ו-8 בתי מדרש. הנשמע כדבר הזה?".
תקדים מסוכן לבתי כנסת בחו"ל המועצה החליטה שאיסור הריסת בתי הכנסת הוא איסור חמור, ולכן אסור להרוס בתי כנסת. למועצה הגיעו פניות מצד רבנים בגולה שהתחננו שבתי הכנסת לא ייהרסו. הרב הראשי לאוקראינה, הרב יעקב בלייך, פנה גם לעו"ד גלעד קורינאלדי, שעתר לבג"צ בעניין בתי הכנסת, והתריע בפניו שתתיר הריסה של בתי כנסת תותר הרצועה, והשלטונות באוקראינה ובכלל מזרח אירופה יהרסו בתי כנסת שעמדו על תילם למעלה מ-50 שנים, או ייועדו לשימושי חולין שונים, בהסתמך על החלטת הרבנות בארץ. פנייה דומה התקבלה מצד רב הקהילה החלבּית בארה"ב, שבית-כנסת בעירו מאוים בהריסה. אם עד היום שופטים בארה"ב לא העזו לפסוק להרוס בית כנסת, מסגד, כנסיות ובתי פולחן שונים, עשויים בתי המשפט בארה"ב לפתוח מחדש את הגולל בעניין בתי הכנסת בהסתמך על הפסיקה בישראל.
אחד הרבנים, שאינו נמנה על מועצת הרה"ר, אף פנה למזכ"ל האו"ם קופי ענאן, וביקש ממנו לדון בהריסת בתי הכנסת. התשובה שקיבל, שבהתראה כל כך קצרה, אי אפשר לכנס אפילו את מועצת הביטחון. בהחלטתה הביאה המועצה שיקולים אוניברסליים אלו וקבעה שלהריסת בתי הכנסת עלולה להיות השלכה חמורה לגבי אלפי בתי כנסת ברחבי תבל.
לארגן שמירה בינלאומית מועצת הרבנות פונה בהחלטתה לממשלת ישראל ולעומד בראשה לעצור את התוכנית להריסת בתי כנסת ולשמור עליהם ("לפחות כפי שהיא נוהגת לגבי דתות אחרות"). עוד קוראת המועצה לשרון וממשלתו להוביל מהלך בינלאומי, שהמדינות הגדולות המלוות את המו"מ במזרח התיכון, יערבו לכך שהרשות הפלשתינית תשמור על בתי הכנסת שלא יחוללו ולא יוחרבו, כמעוגן גם בהחלטות מוסדות ואמנות בינלאומיות גדולות ובעצרת האומות המאוחדות, כי יש לשמור על מקומות קדושים.
אחד מחברי המועצה אף אמר בדיון, שגם אם לא יצליחו למצוא הסדר בינלאומי שכזה, עדיין אין היתר להרוס, ומוטב שהפלשתינים יחללו ויהרסו את בתי הכנסת, מאשר שאנו נעשה זאת במו ידינו.
מחוץ לישיבת המועצה אמר אחד הנוכחים כי לוּ היה המצב הפוך, והפלשתינים הם שהיו צריכים לצאת מחבל ארץ מסוים – האם מישהו מהם היה מציע להרוס מסגד? אם בכלל הם היו יוצאים – היו ודאי מאיימים שאם תיפול אבן אחת ממסגד – יהרסו מיידית את כל בתי הכנסת בתחומם... "החלטת הבג"צ היכתה אותנו בתדהמה", אמר הרב קוק, "איבדנו כל כבוד עצמי. אין שום זיקה לטיפת קדושה".
ל-Nfc נודע, כי בעלי השפעה יהודים בארה"ב מסרו לגורמים ברבנות כי יפעילו השפעתם בממשל האמריקני נגד הענקת 80 מיליון דולר לפלשתינים, אם אלו לא יתחייבו לשמור על המקומות הקדושים ליהודים לאחר הנסיגה.
עתירה דחופה נוספת לבג"צ טיבה של החלטת מועצת הרבנות אינו ברור עדיין. השאלה היא, האם החלטה זו תיושם הלכה למעשה על-ידי הממשלה, או שהמדובר בקול קורא במדבר. האם זו החלטה שבאה מאוחר מידי או לא – את זה יצטרך הבג"צ להכריע.
מחר (א', 28.8.05) יעתור עו"ד גלעד קורינאלדי לבג"צ בבקשה דחופה למתן צו עיכוב ביצוע להריסת בתי הכנסת ביישובים המפונים בחבל עזה ובצפון השומרון. כמו כן יבקש דיון נוסף בנושא בפני הרכב מורחב של חמישה שופטים.
פסיקה של בג"צ נגד הריסת בתי הכנסת, עשויה להיזקף כהצלחה לרבנות בבחינת "ייקוב הדין את ההר", ובכך לבסס ולחזק את מעמדה.
הרבנים הראשיים לישראל, הרב שלמה עמאר והרב יונה מצגר שליט"א, הוזמנו להשתתף בישיבת הממשלה מחר לדיון בהשלכות הריסת בתי-הכנסת בגוש-קטיף וצפון השומרון. ההזמנה באה בעקבות החלטת מועצת הרבנות הראשית לישראל לפיה אסור להרוס את בתי-הכנסת. מזכיר הממשלה, ישראל מימון, זימן גם את הרב הצבאי לצה"ל, תא"ל ישראל וויס, להסביר לממשלה את ההשלכות שבהותרת בתי הכנסת על כנם.