למרות חששות של רבים בישראל כי ההסכם החדש שאושר (יום א', 28.8.05) בממשלה בין ישראל למצרים על יציאת צה"ל מציר פילדלפי וכניסת כוחות משמר גבול מצריים למקום הינו בלתי הפיך, מתברר כי ישראל שמרה לעצמה זכות וטו על פעולות ועל המשך שהיית הכוח המצרי בציר פילדלפי.
בהחלטת הממשלה שהתקבלה נאמר, בין היתר:
"שנה אחת לאחר פריסת כוח משמר הגבול (כמ"ג) ובסוף כל שנה לאחר מכן - או בכל זמן אחר עליו יוסכם על-ידי הצדדים - המאמץ הכולל המתואר בהסכם, יוערך באופן בילטראלי על-ידי הצדדים, על-פי אמות המידה שהוסכמו בין הצדדים. באותו זמן, יעריכו הצדדים את המשך הצורך בפריסת הכמ"ג. הצדדים יוכלו להחליט באופן הדדי לנקוט בצעדים נוספים או אחרים מעבר להיקף ולמאפיינים הכלולים במסמך זה, באזורים נוספים. כל החלטה בנושא פריסה עתידית של הכמ"ג, צמצומו או הסגתו, תתקבל באופן בילטראלי על-ידי שני הצדדים".
כלומר, לפי ההסכם, ניתן יהיה לסיים את הנוכחות המצרית, במידה ואחד הצדדים יפר את העקרונות, או במידה וישראל תיווכח כי אין עוד צורך בפריסה של הכוח המצרי, ולהשיב את המצב במקום לקדמותו.
ח"כ יובל שטייניץ, יו"ר ועדת חוץ וביטחון, מראשי המתנגדים למהלך, הודיע בתקופה האחרונה כי ההסכם מביא למעשה להפרת חוזה השלום עם מצרים, ויוביל למהלך שממנו לא תהיה חזרה. עתה, נראה, כי מתכנני ההסכם השאירו לישראל נקודות יציאה מההסכם.
על-פי עיקרי ההסכם שאושר בממשלה, שני הצדדים מתחייבים למנוע פעולות או איומי הברחות, הסתננויות או טרור, אשר יצאו משטחיהם נגד הצד השני. כמו כן, המצרים התחייבו בהסכם ללחום בטרור, למנוע הברחות והסתננויות דרך הגבול.
"הצדדים מכירים בכך שפריסת משמר הגבול וההסדרים המוסכמים הללו אינם מהווים, בשום אופן, תיקון, בחינה מחדש או שינוי של נספח 1 להסכם השלום", נכתב בהסכם. "תחת זאת, הם מהווים צעדי ביטחון מכווני - משימה נוספים עליהם הוסכם על-ידי הצדדים, על-מנת לחזק את הסדרי הביטחון הכלולים בנספח הביטחוני. ככאלה, הם אינם פוגעים בתקפותו או בשלמותו של הנספח הביטחוני".
במסגרת ההסכם שהושג, ואשר קציני צבא משני הצדדים יחתמו עליו, כוח משמר הגבול המצרי יהיה מורכב מ-750 אנשי משמר הגבול, המהווים מפקדה וארבע פלוגות, ונתמכים על-ידי סיוע מהאויר ומהים על צוותיהם. הכוח יתפרס לאורך כ-14 ק"מ מקו חוף הים התיכון, לאורך הצד המצרי של הגבול, ועד לנקודה המצויה מול כרם שלום.
הכוח יהיה מצוייד בכלי נשק "החיוניים למילוי משימתו", נכתב בהסכם, ואף מפורטים כמויות כלי הנשק וכן ההגבלות השונות, כדוגמא: הקמת מפקדות, למעט אלה החיוניות לפעילות, מחסני תחמושת או ביצורים באזור הפעילות - תהיה אסורה וכן כלי הנשק והתחמושת יאוחסנו רק בחדרי אחסון עיליים בלתי-מבוצרים.
