משפחות בריטיות אשר נלכדו בניו-אורלינס בעקבות ההוריקן קתרינה טוענות כי רשויות ארה"ב סירבו לסייע להן וכי נאמר להם כי הן ברשות עצמם. כך דווח בגרדיאן הבריטי (יום א', 4.9.05).
לדבריהן, הרשויות והמשטרה בארה"ב הכינו בתי מלון ואכסניות ערב ההוריק, לאמריקנים ולא לבריטים. חלק מהבריטים נלכדו בבתי מלון ובתי הארחה מאז ההוריקן ועדיין לכודים שם, ללא עזרה. אחת מהמשפחות מליברפול סיפרה כי כ-30 אורחים במלון רמדה נשארו במלון, בהם חולת סרטן אשר נכנסה לאחד החדרים, ללא עזרה, מחשש לפגיעה במערכת החיסונית שלה. למעשה חשבו האורחים שנותרו במלון, כי המשטרה תשוב לחלצם, אך התבדו.
במלון יש טלפון ציבורי בלובי, אך במרכזיות האמריקניות מסרבים לקבל שיחות גוביינא מהאורחים הבריטים, כך מדווח הגרדיאן. חלקם חוששים לצאת ללובי משום שכנופיות של בוזזים נמצאים באזור.
על העיוורון סיפורי זוועה מסוג זה אינם זרים לרבים אשר לכודים בשני המקלטים המאולתרים הראשיים, הסופרדום ומרכז הכנסים, שם דווח על ביזה, אונס ומוות, ומאשימים את המשטרה והמשמר הלאומי בחוסר מעשה והתעלמות מקריאות העזרה.
"המזון לא מספיק, התנאים הסניטריים מזוויעים, יש הרוגים, פצועים, צחנה. כנופיית בריונים עיוורים, עם אקדח, תובעת לעצמה זכויות יתר: את המזון ואת הנשים". ציטוט זה מתוך הספר "על העיוורון" (ז'וזה סרמאגו) נשמע כעת כאילו מתוך הדיווחים אודות מה שקורה במקלטים בניו-אורלינס ובאזורים אחרים שנפגעו מסופת ההוריקן וכעת נפגעים מהאלימות של בני האדם הנואשים והפושעים במקום.
אנשים במקום מדווחים על אלימות, ביזה של חנויות ושל קורבנות, ועל מקרים קשים אחרים.
כמה תושבים סיפרו על תקריות מזוויעות בהן צעיר נורה על-ידי קצין משטרת ניו-אורלינס. במשטרה הכחישו את הדברים, אשר דווחו על-ידי מספר עדים. סוכנות רויטרס הביאה את דבריו של סטיב בנקה שסיפר כי "אישה צעירה נאנסה ונדקרה". לדבריו, אדם ששמע את צעקותיה רץ החוצה כדי לקרוא לכוחות הסיוע אבל נורה מוות על-ידי כוחות אלה.
