הועד המרכזי של לשכת עורכי הדין החליט לגנות את התנהגותה של השופטת הילה כהן, ולקרוא לשופטת להתפטר מתפקידה.
השופטת כהן הורשעה כאמור בבית הדין למשמעת של שופטים בהתנהגות שאינה הולמת שופט בישראל. בפסק הדין נקבע שהשופטת כהן רשמה פרוטוקולים מטעים והשמידה בקשות של צדדים במשפט.
הלשכה סבורה שמעשיה של השופטת כהן הם חמורים ביותר. "שופטים בישראל מהווים סמל ליושרה ולטוהר מידות. השופטת כהן במעשיה חטאה למהות תפקידו של שופט ופגעה באופן חמור באמון הציבור בשופטים. לפיכך, סבורה הלשכה, שבמידה והשופטת כהן תסרב להתפטר מתפקידה, על הוועדה לבחירת שופטים להתכנס ולדון בעניינה".
כזכור, תחילת הפרשה בקובלנה שהוגשה נגד השופטת כהן, ב-13.3.05, על-ידי שרת המשפטים, ציפי לבני. באותה קובלנה תוארו שני מקרים בהם איחרה השופטת כהן להגיע לדיונים שנקבעו לפניה. על אף שבעלי הדין עזבו את אולם בית המשפט, ערכה השופטת כהן פרוטוקולים של דיונים, מהם ניתן ללמוד כאילו התקיים דיון וכי בעלי הדין היו נוכחים באולם. כאשר סיימה לרשום את הפרוטוקולים ואת ההחלטות, קרעה השופטת כהן את הבקשות הכתובות שהותירו בעלי-הדין והשליכה אותם לפח.
כהן הורשעה העבירות של התנהגות שלא כהלכה במילוי תפקידה בניגוד להוראת סעיף 18(א)(1) לחוק בתי המשפט, התנהגות באופן שאינו הולם את מעמדו של שופט בישראל בניגוד להוראת סעיף 18(א)(2) לחוק בתי המשפט ונגזר עליה עונש של מעבר למקום כהונה אחר ונזיפה.
קולת העונש העירה את המערכת המשפטית מתרדמת הפגרה והובילה לסדרת חיצי ביקורת כנגד גזר הדין אשר הובילו בסופו של דבר לזימונה של השופטת כהן ללשכתו של נשיא בית המשפט העליון, השופט, אהרן ברק, ל"שיחת הבהרה" במסגרתה הבהיר לה הנשיא כי עדיף שתתפטר מיוזמתה על-מנת שלא לגרום למבוכה מיותרת שתידרש מהצורך בפיטוריה.
אלא שהשופטת כהן מסרבת להעניק לנשיא ברק את רצונו קלות וככל הנראה לא תבצע את המהלך המבוקש מיוזמתה.
