בכיו הראשון של התינוק עשוי להיות לאו-דווקא בחדר הלידה, אלא כבר ברחם. כך מתברר ממחקר שנערך.
בעזרת אולטראסאונד שהוקלט בווידאו, גילו חוקרים כי קבוצה של עוברים בשליש האחרון של ההריון הראתה סימני "התנהגות של בכי" כתגובה לרעש בעל עוצמת דציבלים נמוכה על ביטנה של האם.
העוברים הראו תגובת חרדה וזעזוע לרעש, יחד עם שאיפות ונשיפות עמוקות, פה פתוח וסנטר רועד - כולם סימנים לבכי.
התנהגות זו, שנצפתה בקרב 11 עוברים, החלה כבר בשבוע ה-28 להריון. החוקרים, מאוניברסיטת אוקלנד שבניו-זילנד הבחינו בתופעה לגמרי במקרה.
האולטראסאונד, והגירוי על-ידי הרעש בוצעו כחלק ממחקר בנושא השפעות עישון ושימוש בקוקאין של האם על העובר. בתחילה, חשבו החוקרים כי תגובות העובר שראו היו התקף כלשהו. אך כאשר התבוננו מקרוב יותר בהקלטות הווידאו הבינו כי התנהגות העובר היתה דומה ביותר להתנהגות של בכי של תינוק.
החוקרים ציינו, כי העובדה שעוברים בגיל זה הראו התנהגות כזו אינה מפתיעה, מאחר ותינוקות פגים הנולדים לעיתים אף לפני השבוע ה-28 של ההריון יכולים לבכות.
על המימצאים דיווחו החוקרים בארכיב של 'Disease in Childhood: Fetal and Neonatal Edition'.
החוקרים הבחינו בהתנהגות של בכי באולטראסאונד של עובר בשבוע ה-33 להריון. כאשר גרמו לרעש ולתנודות דומות ל'בטן מקרקרת' על ביטנה של האם, נבהל העובר וסובב את ראשו. לאחר מכן החל לנשום נשימות עמוקות, לפתוח את פיו וסנטרו רעד.
בדיקות אולטראסאונד שנעשו לאחר מכן גילו התנהגות דומה של עשרה עוברים, כולם בני 28 שבועות ויותר שנמשכה בין 15-20 שניות לאחר החשיפה לרעש. התופעה מצביעה על כך כי מקור הבכי הוא למעשה עוד בתקופת הטרום לידה.
למימצאים משמעות התפתחותית, זאת מאחר וכדי לבכות, העובר זקוק לא רק ליכולת לנוע אלא גם לחושים הנדרשים ולהתפתחות המוח כדי לעבד את הקול הפוגע ולזהות אותו כדבר שלילי.
מחקר שנוי במחלוקת שנעשה לאחרונה על-ידי חוקרים מאוניברסיטת קליפורניה שבסן פרנסיסקו הגיע למסקנה, כי עוברים אינם חשים בכאב לפני השבוע ה-29 להריון. ההשערה היא כי 'מסלולי הכאב' שבמוח מתחילים להתפתח רק בין השבוע ה-23 ל-30.