כמה קציני משטרה נפצעו (שבת) בבלפסט שבצפון אירלנד, כשקיצונים פרוטסטנטים השליכו לעברם רימוני-יד מאולתרים ופצצות מאולתרות בעקבות ההגבלות שהוטלו על המצעד בבלפסט.
המשטרה גיבתה את הכוחות הבריטים אשר מנעו מכמה מאות חברים במסדר אורנג' - אחווה פרוטסטנטית - מלצעוד לעבר אזור קתולי במערב בלפסט. העימות הצית מחאה פרוטסטנטית ואלימות ברחובות בכמה חלקים של הבירה הצפון אירית.
הכנופיות הפרוטסטנטיות חסמו כמה כבישים מרכזיים במחאה נגד החלטת הרשויות לאסור מחברי אורנג' לצעוד בחלקים של ספרינגפילד - כביש אשר נמשך לאורך שכונות פרוטסטנטיות וקתוליות גם יחד. כמה מאות קתולים התאספו בסמוך לכביש וכמה מהם עמדו על הגגות, כדי לצפות בתזמורת שליוותה את הצועדים. משני הצדדים, הקתולים והפרוטסטנטים, נשמעו צעקות וקללות.
מנהיגי מסדר אורנג' הגנו על החלטתם לארגן מחאה בלתי-חוקית. קהל גדול של פרוטסטנטים חסם כבישים מרכזיים, בין היתר באזור עיריית בלפסט. בחלק מהמקומות השליכו אבנים ופצצות מאולתרות.
המשטרה מסרה, כי חברים בשני ארגונים אשר מחוץ לחוק, 'איגוד ההגנה של אלסטר' ו'כוח המתנדבים של אלסטר' היו מעורבים במחאות האלימות. שתי הקבוצות לכאורה הסכימו להפסקת אש מאז הסכם 'יום שישי הטוב' מ-1998.
בתוך כך האשימה מפלגת שין פיין, אשר ידועה כזרוע הפוליטית של ה-IRA, את הלויאליסטים בבלפסט, כי תקפו שני "עובדים תמימים" אשר ניסו למנוע אלימות במערב העיר אמש. דובר מטעם המפלגה, טום הרטלי, טען כי שניים מהם ניסו למנוע מכמה עשרות לויאליסטים את הכניסה לאזורים מתוחים כשהוכו על-ידם.
מסדר אורנג' זהו מסדר של ארגון אחווה פרוטסטנטי, שהתבסס בעיקר בבריטניה וברפובליקה של אירלנד, והחברות בו חובקת עולם. בצפון אירלנד קשור המסדר באופן רשמי עם מפלגת היוניוניסטים של אלסטר (UUP), למרות שיש בו חברים במפלגה הדמוקרטית היוניוניסטית (DUP) גם כן. באפריל 2004 בית משפט סקוטי תיאר את הארגון כ"בדלני", "אנטי-קתולי" ו"דוגל בעליונות פרוטסטנטית".
המסדר נוסד ב-1795 באירלנד בעקבות קרב שעסק בזכויות הסחר בין קבוצות סקטוריאלות שונות ושמו מסמל את שמו של אדם פרוטסטנטי בשם וויליאם מאורנג', אשר הביס את גיסו, המלך הקתולי ג'יימס השני בקרב הבוין, ב-1690. יש אשר רואים במסדר את השורשים להיווצרותה של הממלכה המאוחדת על-ידי כך שחיזק את כוח הפרלמנט על חשבון כוחו של הכתר ואחרים – את מקור האפליה נגד הקתולים שמקורם קתולי-רומאי כדי לבטל את מדיניותו של המלך ג'יימס השני לסובלנות הדתית. חילופי השלטון מאוחר יותר, לאלה של המלכה מרי השנייה ובעלה – הפרוטסטנטים השפיעו ככל הנראה על עתידה של בריטניה, סקוטלנד ואירלנד.