העודף בחשבון השוטף של מאזן התשלומים במחצית הראשונה של שנת 2005, לאחר ניכוי עונתיות, הסתכם ב-0.5 מיליארד דולר, לאחר עודף של 1.0 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2004, כך עולה מנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה. עוד עולה מהנתונים כי העודף בינואר-יוני 2005 נרשם כולו ברבע הראשון, בעוד שברבע השני של השנה החשבון השוטף היה מאוזן.
העודף בחשבון השוטף בשנים 2003-2004 משקף בעיקר את השיפור במאזן הסחורות והשירותים. בשנים אלה גדל יצוא הסחורות והשירותים בשיעורים גבוהים מאלה של היבוא. החל מהרבע האחרון של שנת 2004, נתוני היצוא והיבוא בדולרים שוטפים, לאחר ניכוי עונתיות, מראים על התייצבות ביצוא והאצה בגידול היבוא.
לדברי הלמ"ס, יצוא הסחורות והשירותים בתקופה הנסקרת גדל ב-3.4% לעומת המחצית הקודמת, בעוד יבוא הסחורות והשירותים גדל ב-5.9% באותה תקופה.
מתוך החשבון הפיננסי של מאזן התשלומים, עולה כי חלה עלייה ניכרת בהשקעות הישירות של תושבי חוץ בישראל, שהסתכמה ב-3.1 מיליארד דולר. עיקר התוספת בסך 1.9 מיליארד דולר, נרשמה ברבע הראשון של השנה.
במחצית הראשונה אשתקד היו "רק" 1.3 מיליארד דולר כספי חוץ מושקעים בארץ. גידול ניכר זה בהשקעות הישירות בישראל בתקופה הנסקרת, היה גבוה מהתוספת שנרשמה בכל שנת 2004 (1.7 מיליארד דולר).
בהשקעות תושבי חו"ל בניירות ערך ישראלים נסחרים, נרשמה עלייה של 3.3 מיליארד דולר במחצית הראשונה השנה, בדומה לעלייה בתקופה המקבילה אשתקד. 2.3 מיליארד דולר מתוך התוספת הושקעו במניות, ו-1.0 מיליארד דולר הושקעו באגרות חוב של חברות ישראליות.
השקעות ישראלים בניירות ערך בחו"ל, כולל מניות ואגרות חוב, עלו ב-2.9 מיליארד דולר במחצית הראשונה 2005, לעומת עלייה של 1.1 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד. 2.5 מיליארד דולר מסך התוספת הושקעו באגרות חוב זרות והיתרה, 0.4 מיליארד דולר, הושקעה במניות שהונפקו על-ידי תושבי חו"ל.
בהשקעות אחרות של תושבי ישראל בחו"ל חלה עלייה של 6.3 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2005, לעומת עלייה של 3.1 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2004. בהשקעות אלה כלולים פיקדונות של בנקים ישראלים בחו"ל, שעלו באופן ניכר במחצית זו. הפקדות הבנקים בחו"ל הסתכמו ב-5.5 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2005, ובוצעו על-רקע צמצום הפער בין הריבית בארץ לזו בחו"ל והשפעתו על הרכב האשראי והפיקדונות, המוחזקים על-ידי תושבי ישראל.
בהשקעות אחרות של תושבי חו"ל בישראל היתה ירידה של 0.4 מיליארד דולר במחצית הראשונה השנה, לעומת ירידה של 0.9 מיליארד דולר בתקופה המקבילה אשתקד.
ההשקעות הישירות של תושבי ישראל בחו"ל במחצית הראשונה של 2005 עלו ב-1.0 מיליארד דולר, בהשוואה לעלייה של 2.1 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2004, ושל 0.9 מיליארד דולר במחצית הראשונה 2003.
על-פי הנתונים חשבון הסחורות והשירותים, בניכוי השפעת העונתיות, הסתכם בגירעון של 0.9 מיליארד דולר במחצית הראשונה של שנת 2005, לאחר גירעון של 0.2 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2004.
יצוא הסחורות והשירותים הסתכם ב-27.6 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2005, לעומת 26.7 מיליארד דולר במחצית הקודמת. כאחוזים מהתמ"ג, הסתכם היצוא ב-43.9%, לעומת 41.9% במחצית השנייה של 2004.
יבוא הסחורות והשירותים הסתכם באותה תקופה ב-28.5 מיליארד דולר, לעומת 26.9 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2004. היבוא היווה 45% מהתמ"ג בתקופה הנסקרת, לעומת 42.7% במחצית הקודמת.
הגירעון בחשבון הסחורות הסתכם במחצית הראשונה השנה ב-2.4 מיליארד דולר, לעומת גירעון של 1.5 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2004. יצוא הסחורות הסתכם בתקופה זו ב-19.4 מיליארד דולר והיה גבוה ב-2.4% בהשוואה למחצית הקודמת. יבוא הסחורות, כולל יבוא ביטחוני, גדל במחצית הראשונה השנה בשיעור גבוה יחסית של 6.3% והסתכם ב-21.8 מיליארד דולר, לעומת 20.5 מיליארד דולר במחצית הקודמת.
בחשבון השירותים היה במחצית הראשונה השנה עודף של 1.5 מיליארד דולר, לעומת עודף של 1.3 מיליארד דולר במחצית הקודמת.
יצוא השירותים הסתכם ב-8.2 מיליארד דולר במחצית זו, לעומת 7.7 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2004, ו-7.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2004. יבוא השירותים הסתכם ב-6.7 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2005, בהשוואה ליבוא של 6.4 מיליארד דולר במחצית הקודמת, ושל 6.2 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2004.
יצוא שירותי התיירות - ללא הוצאותיהם של עובדים זרים בישראל - הסתכם ב-0.9 מיליארד דולר והיה גבוה ב-16.6% לעומת המחצית הקודמת. עלייה זו באה בהמשך לעליות רצופות מאז שנת 2003 ומשקפת גידול בולט במספר התיירים המבקרים בישראל. יבוא שירותי התיירות הסתכם ב-1.4 מיליארד דולר במחצית הראשונה השנה, בדומה למחצית הקודמת.
יצוא שירותי מחשוב ומו"פ הסתכם ב-2.4 מיליארד דולר במחצית הראשונה של 2005, לעומת 2.6 מיליארד דולר במחצית השנייה של 2004. שירותים אלה כוללים את ערכם של נכסים לא-מוחשיים, המועברים לחו"ל עם רכישת חברות הזנק על-ידי תושבי חוץ.