צייד הנאצים שמעון ויזנטל הלך לעולמו (יום ג', 20.9.05) בגיל 96 בביתו בווינה, אוסטריה לאחר שסבל ממחלה ממושכת.
ויזנטל, ניצול שואה, נלחם במשך חמישה עשורים כדי לאתר ולהעמיד לדין למעלה מ-1,000 פושעי מלחמה נאצים. בין הפושעים שסייע ללכידתם היה אדולף אייכמן שנתפס בארגנטינה והועמד לדין בישראל. למעלה מ-90 מבני משפחתו של ויזנטל נרצחו בידי הנאצים ועוזריהם.
הרב מרווין הייר, מייסד מכון ויזנטל בלוס אנג'לס, הודיע על מותו. הייר תיאר את ויזנטל כ"מצפון של השואה". לדברי הייר, "כשהשואה הסתיימה ב-1945 וכל העולם חזר הבייתה ורצה לשכוח, הוא (ויזנטל) נשאר מאחור כדי לזכור. הוא לא שכח, הוא הפך לנציג הקבוע של הקורבנות, נחוש להביא לדין את האחראים לפשע הגדול ביותר בהיסטוריה".
"לא היתה אף מסיבת עיתונאים בה הכריזו על מינויו, אף אחד לא מינה אותו לתפקיד, הוא פשוט לקח את זה על עצמו, הוא לקח עבודה שאף אחד לא היה מעוניין בה", דברי הייר.
ויזנטל נולד ב-1908 בעיר בוצ'אץ' (Buczacz) שבגליציה (אוסטרו-הונגריה, כיום חלק מאוקראינה) ולמד ארכיטקטורה בפראג. כשפרצה מלחמת העולם השנייה התגורר בלבוב שבפולין, שם עבד כאדריכל. ב-1941 פלשה גרמניה הנאצית לברית המועצות, וויזנטל עבר את שנות המלחמה כשהוא שורד בין מחנות ריכוז שונים.
הוא שוחרר על-ידי האמריקנים במחנה מאוטהאוזן ב-1945, והחל לעבוד עבור צבא ארה"ב באיסוף חומר לצורך העמדת פושעי מלחמה לדין. ב-1947 הקים את עם קבוצת מתנדבים את "המרכז לתיעוד יהודי" בלינץ, אוסטריה, אך לאחר זמן קצר הקבוצה התפרקה והוא עצמו המשיך באופן פרטי באיסוף ותיעוד החומר, במקביל לעבודתו בסיוע לקרבנות המלחמה.
ב-1977 נפתח מרכז שמעון ויזנטל בלוס אנג'לס כהוקרה למפעל חייו. המרכז עוסק במעקב אחר אנטישמיות ותנועות ניאו-נאציות, ומפעיל מוזיאונים לסובלנות. באפריל 2003 הודיע ויזנטל על פרישה.
בחודש יוני 2004 העניק משרד החוץ הבריטי תואר אבירות לויזנטל. משרד החוץ הבריטי ציין בהודעתו את פעולתו של מרכז שמעון ויזנטל שנוסד בשנת 1977 ופועל להנצחת זכר השואה ולהגנה על זכויות אדם.
בין הנאצים הבולטים ביותר שויזנטל סייע לגלות או להביא למשפט היו פרנץ שטנגל, מפקד מחנות טרבלינקה וסוביבור; גוסטב וגנר, סגן מפקד סוביבור; פרנץ מורר, מפקד גטו וילנה; קרל זילברבאואר, השוטר שאסר את אנה פרנק.
