החברה לישראל, באמצעות עורך דינה רם כספי, הודיעו היום (ה',22.9.2005) לשר האוצר, אהוד אולמרט, כי היא מפסיקה את המשא-ומתן אשר נמשך למעלה משנתיים וחצי עם המדינה למכירת 26% ממניות חברת בתי הזיקוק לנפט בע"מ (בז"ן) וכי היא מעדיפה כי כל הכרעה בנוגע לזכויותיה בבז"ן תתקבל על-ידי הפורום המשפטי המוסמך בנושא.
בשנת 2002 נכרת הסכם בין החברה לישראל לבין ממשלת ישראל ובז"ן למכירת 26% ממניותיה של החברה לישראל בבז"ן לידי המדינה. אלא שמאז ועד היום לא יצא ההסכם אל הפועל.
בחברה לישראל החליטו לשים למסכת המשא-ומתן סוף, זאת לאור הקשיים שהולכים ונערמים עם התקדמות המגעים בין הצדדים, אשר להם נוספים ניסיונות של ארגונים ציבוריים להתערב בתנאי המכירה האמורה.
במכתב שנשלח היום לשר אולמרט נכתב: "המדינה לא כיבדה את התחייבויותיה על-פי הוראות הסכם ח"ל וזאת בטענה כבושה (שלדעתנו אין לה יסוד משפטי) לפיה ההסכם מותנה בתנאים מתלים כלשהם שכויכול לא התקיימו".
עוד מצויין במכתב, כי בעקבות עתירת התנועה לאיכות השלטון נגד ההסכם בחרה המדינה לפתוח את הסוגיה מחדש ולגבש הסכם שני, אותו הסכימה החברה לישראל לקבל.
אלא שגם אז התמהמה המדינה בחתימה עם ההסכם הסופי. עד ליום זה לא הושגו על-ידי המדינה האישורים וההיתרים הנדרשים לדעתה לשם חתימת ההסכם, זאת למרות הבטחת שר האוצר דאז, בנימין נתניהו, כי אישורים אלה יושגו בתוך מספר ימים.
בחברה לישראל טוענים היום כי התנהגות כזאת, לא היתה מתקבלת על הדעת בשום מערכת חוזית בין צדדים פרטיים הקשורים להסכמותיהם המחייבות וכי "המדינה הרשתה לעצמה פעם אחרי פעם, לנצל את כוחה כריבון, ובכל עת שהמחיר שהוסכם בהסכם קודם לא נראה לה, להתחרט ולחזור בה מההסכמה".
בדיון שהתקיים בדירקטוריון החברה לישראל הוחלט כי אין טעם להמשיך את המשא-ומתן עם המדינה ובמכתב ששוגר לשר אולמרט מודיעה החברה כי היא אינה רואה את עצמה מחוייבת כלפי המדינה למכור לה את מניות בז"ן.
עוד מבהירה החברה, כי כל הכרעה עתידית בדבר זכויותיה בבז"ן תהיה נתונה לקביעת הפורומים המשפטיים המוסמכים לכך וכי אין לחברה כל התנגדות למהלכי ההפרטה שיינקטו על-ידי הממשלה.
במקביל להודעת החברה לישראל מהיום שלחה התנועה לאיכות השלטון מכתב לשר אולמרט בו היא דורשת מהמדינה לצאת מהמשא-ומתן המתנהל בינה ובין משפחת עופר לרכישת מניות בז"ן, זאת לטענתה לאחר שעידן עופר הודיע כי החברה לא תסתפק ב - 120 מיליון השקלים אשר הובטחו לה על-ידי המדינה.
בתנועה טוענים כי העסקה היתה מאוד כדאית לבז"ן ולבעליה, אשר הרוויחו רווחי עתק הנמדדים במיליארדי שקלים ובבוא העת להחזיר את הנכסים למדינה, התכחשו אלה לחובה בחוזה לעשות כן.
למרות שעמדת המדינה היתה כי הנכסים עברו לבעלות המדינה בחינם עוד בשנת 2003, נכנעה זו לאיומי תביעה חסרי שחר והפעלת לחצים מצד האחים עופר, והחליטה להעניק להם מתנה חסרת כל בסיס בדין בסך כ- 570 מיליון ש"ח, על חשבון הציבור.
לטענת התנועה, על המדינה לעמוד על זכות הציבור לקבל את מניות בז"ן ללא תמורה וכפי שמתחייב מהזיכיון.