שר החקלאות, ישראל כ"ץ, יגיש בישיבת הממשלה הקרובה (2 באוקטובר) את ערעורו על החלטת ועדת השרים לענייני חקיקה אשר דחתה את הצעת החוק אותה הניח על שולחן הממשלה במסגרתה הציע כי תינתן ארכה של שלוש שנים בטרם ייאסר פיטום האווזים כפי שהוא נעשה כיום.
במסגרת הצעת החוק מציע כ"ץ לתת "לגורמים המקצועיים זמן מספיק אמיתי לבצע מחקר רציני כדי להבין האם קיימת פרקטיקת הלעטה אשר עומדת בתנאי חוק צער בעלי חיים", כהגדרתו.
כזכור, במראס השנה קבע בג"צ כי דין התקנות הישנות אשר הסדירו את נושא פיטום האווזים בישראל להתבטל מכיוון שהן נוגדות את חוק צער בעלי חיים. לפי בג"צ, על-מנת להמשיך בענף יש להתקין תקנות חדשות תוך בדיקת הנושא במדינות העולם השונות, קביעת כללי פיקוח, הקטנת הסבל הנגרם, עידוד מחקר בנושא ועוד.
לטענת השר כ"ץ, מאז ההחלטה ועד היום נוצר "ריק" משפטי אשר לא הפסיק את הפיטום, זאת מכיוון שלטענתו החקלאים בענף כלל לא משתמשים בשיטה שהוכרזה על-ידי בג"צ כבלתי חוקית וכי כיום נעשה שימוש בשיטות המצמצמות את הפגיעה ברווחת בעל החיים.
במסגרת ישיבת השרים לענייני חקיקה נדחתה, כאמור, הצעת החוק של השר כ"ץ, זאת לאחר שהשרה ציפי ליבני והשר חיים הרצוג היו היחידים מבין חברי הוועדה שהופיעו לדיון.
בערעורו טוען כ"ץ כי החוק החדש נכתב בשיתוף משרד המשפטים ובשיתוף המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, מלכיאל בלס, ונועד לקיים את פסיקת בג"צ בנושא ולאפשר למדען הראשי במשרד החקלאות ארכה של שלוש שנים להקל את סבל האווזים בעת הפיטום, "אם אכן קיים סבל כזה", כדברי כ"ץ.
לטענת כ"ץ, על-מנת להכריע האם קיימת פרקטיקה העומדת בתנאי חוק צער בעלי חיים יש צורך במחקר רציני. על-פי ההצעה, במידה ותימצא פרקטיקת "הלעטה" שאינה גורמת סבל לעופות ותוכח בכלים מדעיים, ימשיך הענף לפעול. אם לא תימצא פרקטיקה כזו - ייסגר הענף תוך חמש שנים לכל היותר.
עוד מציין כ"ץ בערעורו כי ברבים מהמחקרים שנעשו בתחום עולה המסקנה שהלעטת עופות מים אינה גורמת להם לסבל כלל.
לבסוף מציין כ"ץ כי מענף הפיטום מתפרנסות היום כ-600 משפחות וכי "לא ניתן לסגור ענף חקלאי בן לילה בחטף", כהגדרתו.