נגיד בנק ישראל דוד קליין הודיע היום על העלאה חדה של 1% בריבית בנק ישראל - לרמה של 5.6%. זאת בשל התגברות קצב האינפלציה בחודשים האחרונים לרמה שנתית של 7%-8%. קצב זה גבוה משמעותית מיעד האינפלציה השנתי של הממשלה - 2%-3%.
בעקבות העלאת ריבית בנק ישראל יעלו הבנקים ביום חמישי את ריבית הפריים (ריבית הבסיס להלוואות ופקדונות) ב-1% לרמה של 7.1%.
בעקבות העלאת הריבית תעמוד ריבית החובה המירבית בחשבונות שבחובה על 11.6% לשנה עבור אשראי שבמסגרת, ועל 13.6% לשנה עבור אשראי שחורג מהמסגרת.
מרגע ההודעה על הריבית רשם הדולר זינוק לרמה של 4.895 שקלים. זאת לאחר שירד במהלך היום בשיעור חד של 0.63% ושערו היציג נקבע על 4.882 שקלים.
העלייה בדולר לאחר פרסום החלטת הריבית נובעת ככל הנראה מכך שבשוק ההון ציפו להעלאה חדה יותר בריבית, בעקבות הפרסומים על מסיבת העיתונאים הדרמטית שתיכנן בנק ישראל.
בבנק ישראל מדגישים כי העלאת הריבית לטווח קצר חיונית כדי להחזיר את האינפלציה לטווח שמוגדר כ"יציבות המחירים", וכדי לחזק את היציבות הפיננסית, על רקע התגברות אי-הוודאות עקב ההתרופפות המתמשכת במשמעת התקציבית, עליית הריבית לטווח ארוך (באג"ח הממשלתיות) והאירועים הביטחוניים.
בבנק ישראל מציינים כי העלאת הריבית נדרשת כתוצאה מהעלייה באינפלציה החזויה לשנים הקרובות. זאת על פי הציפיות לאינפלציה בשוק ההון, הערכות החזאים הפרטיים והערכות האינפלציה של המודלים שפותחו בבנק ישראל, הנמצאת מעבר ל-3 אחוזים (הגבול העליון של התחום המוגדר כיציבות מחירים).
כזכור, הורדת הריבית על-ידי בנק ישראל בסוף שנת 2001 בשיעור חד של 2 אחוזים, נעשתה במסגרת תוכנית לפיה נדרש שינוי בתמהיל המדיניות הכלכלית הכוללת, שבמסגרתו החליטה הממשלה לחזור למשמעת תקציבית ולתוואי יורד של הגירעון והחוב הציבורי לשנים הבאות.
בבנק ישראל מציינים כי כוונתם המוצהרת של קובעי המדיניות היתה שמדיניות זו תוביל גם להורדת הריבית לטווח ארוך ובכך, תתמוך בעידוד הצמיחה והתעסוקה, מבלי לסכן את יציבות המחירים.
"זאת, בנוסף לשינויים המבניים בשוקי הכספיים והמט"ח שעליהם הוחלט במסגרת זו שאמורים, כשלעצמם, לאפשר לשמור על יציבות המחירים ברמת שערי ריבית נמוכה יותר.
"מרכיבים חשובים נוספים בתוכנית זו היו אמורים להיות הבנה עם ההסתדרות על שינוי בתוואי השכר בשרות הציבורי, התואם יציבות מחירים, וטיפול בסוגיית החקיקה הפרטית בכנסת במסגרת סדר העדיפויות הלאומי", אומרים בבנק ישראל.
ההערכות בבנק ישראל היו - בהנחה שהתוכנית תיושם במלואה - שלאחר התאמה מסויימת בתיקי הנכסים וההתחייבויות של הציבור, שהייתה אמורה להיות מלווה בעלייה מסויימת ברמת שער-החליפין ובעליית מחירים חד-פעמית נמוכה בהרבה ממנה, יתייצב שוק מטבע-החוץ וקצב האינפלציה יחזור לתחום היעד ארוך הטווח.
"על ידי כך היתה אמורה הריבית הריאלית לטווח קצר לרדת, והיה אמור להיווצר פיחות ריאלי - גורמים התומכים בתעסוקה וצמיחה", אומרים בבנק ישראל.
"ואכן, הפיחות נעצר לקראת מחצית פברואר 2002 - בעקבות הודעה של בנק ישראל המבהירה את נחישות בנק ישראל לפעול לשמירה על יציבות המחירים ואת הסיכונים בהשקעות צמודות לשער החליפין, ובהמשכה, העלאת ריבית של 0.6% בסוף פברואר", מציין קליין.
ואולם, מציינים בבנק המרכזי, עקב הרפיון המתמשך במדיניות התקציבית של הממשלה, וההרעה במצב הבטחוני, התערערה בחודשיים האחרונים היציבות בשווקים הפיננסיים, נרשמה עלייה בציפיות לאינפלציה אל מעבר לתחום היעד שהוגדר כיציבות מחירים, וקיים חשש להמשך פיחות השקל ולהאצה הולכת וגוברת של תהליכים שליליים אלו.
"יתר על כן, שערי הריבית על איגרות חוב הממשלתיות לטווח-ארוך, המשמשים כסמן לשערי הריבית לטווח ארוך ולמשכנתאות במשק, שבו ועלו בשעור של למעלה מאחוז אחד, מעל ומעבר לרמה של סוף שנת 2001, ופער הריביות בין איגרות חוב ממשלתיות לא צמודות לטווח של 10 שנים לבין שערי הריבית לטווח קצר התרחב הגיע בסוף מאי ליותר מ- 4 אחוזים (כ-9 אחוזים בהנפקת ה"שחר" לעומת פחות מ-5 אחוזים בריבית לטווח קצר).
בבנק ישראל מסבירים כי עלייה זו קשורה לחוסר האמון ביכולתה של הממשלה לקיים משמעת פיסקאלית לאורך זמן, והיא מושפעת במישרין מהתגברות צורכי גיוס ההון הממשלתי למימון הגידול בגירעון, ואשר גורם לגידול בחוב הציבורי ובתשלומי הריבית על החוב בעתיד.
בבנק ישראל חוזרים ומבהירים כי הבנק אינו יכול, לנוכח העלייה בשערי הריבית בשוק ההון, לשמור על רמתם הנמוכה של שערי הריבית לטווח קצר, אלא על-ידי "הדפסת כסף" בקצב הולך וגובר, אשר תתבטא בסופו של דבר בעלייה בקצב האינפלציה.
בהתייחס להחלטות הממשלה על עדכון התקציב לאחרונה, מזכירים בבנק ישראל כי המטרה המרכזית של המדיניות המאקרו-כלכלית בכללותה היא לעצור את העלייה באבטלה ולתמוך בתהליך החזרה לצמיחה.
"לשם כך אין להשלים עם המשך העלייה בגירעון, הגורם לעליית הריבית לטווח ארוך ולדיכוי ההשקעות, ואין להעלות את נטל המיסים, אלא לעשות התאמות וצמצום בהיקף ההוצאות השוטפות של הממשלה, לרבות התאמת השינויים בשכר בסקטור הציבורי לסביבה של אינפלציה נמוכה.
"יוצא אפוא, שבהעדר קיצוץ מתאים בתקציב והשלמה עם גירעון של כ- 4 אחוזים (אשר על פי אומדנים זהירים ובהתאם להגדרות המקובלות בעולם יעלה על 6 אחוזים), נדרשת עתה התאמה במדיניות המוניטרית.
"חשוב לציין כי, גם לאחר עליית הריבית, יהיו שערי הריבית הריאליים לטווח הקצר נמוכים מאלו ששררו בשנים האחרונות, וביחד עם מזעור שחיקת הפיחות הריאלי, תתמוך המדיניות המוניטרית בעידוד ההשקעות, התעסוקה והצמיחה", מציינים בבנק.
בבנק ישראל מציינים כי בפרמיית הסיכון של ישראל, כפי שהיא נמדדת במחירי איגרות החוב של ממשלת ישראל הנסחרות בחו"ל, נרשמה ירידה קלה, לאחר עלייה בהן בחודש שעבר.
"קשה להסיק מהתפתחות זו לגבי הערכת הסיכון של ישראל על-ידי משקיעים זרים - בגלל המעורבות הרבה של המשקיעים הישראליים בשוק והסחירות הנמוכה בו.
"עוד חשוב לציין, כי החודש הועלתה האפשרות להפחתה בדירוג של המשק הישראלי על-ידי אחת מחברות הדירוג, אשר הורידה את תחזית הדירוג שלה בחודש שעבר.
שינוי זה בדירוג מוסבר בעיקר ברפיון התקציבי, על רקע הרעה במצב הבטחוני, ועלול לגרום לעלייה בעלות גיוס ההון של ממשלת ישראל ושל הסקטור הפרטי, ולהקטנת ההשקעות של משקיעים זרים בישראל", מציינים בבנק ישראל.
בנק ישראל קורא לכנסת לבחון בקפידה את השינויים המוצעים בחוק בנק ישראל, שהונח בתחילת החודש לדיון בכנסת. הבנק תומך בכינונה של מועצה מוניטרית מקצועית, נטולת פניות וניגודי עניינים – אולם החוק המוצע אינו מבטיח זאת.
בבנק ישראל סבורים כי החוק המוצע יחזיר את האינפלציה, יפגע ביציבות הפיננסית ויהווה נסיגה ממחוייבות הממשלה לליברליזציה במט"ח וישתק את יכולתו של בנק ישראל לפעול באופן עצמאי להשגת יציבות המחירים.
על רקע זה, מסבירים בבנק ישראל, קבלת החוק במתכונת המוצעת תיפגע לאורך זמן בדירוג המשק הישראלי, ותיגרום לכך שיסווג בקבוצת מדינות אשר עתידן הכלכלי נמצא באופן קבוע בסימן שאלה וכדאי להתרחק מהן.
בתגובה להחלטת הריבית אמר נשיא איגוד לשכות המסחר, דני גילרמן, כי הריסון המוניטרי הקיצוני, הגלום בהעלאת הריבית, דווקא בתקופה של מיתון מהקשים שידע המשק מעודו, הוא "מהלך החונק את המשק ועלול לקבור סופית את הסיכוי להוציאו מהמשבר בשנה הקרובה".
גילרמן אמר שבנק ישראל היה צריך לשדר מסרים של אמון ויציבות, אך במקום זה בחר במהלך המשדר בהלה ופאניקה. לדבריו, בנק ישראל היה בין הגורמים שדרדרו בזמנו את המשק למיתון המתמשך באמצעות מדיניות ריבית גבוהה ושגויה. "בנק ישראל חוזר עתה על טעות זו, ובכך מנציח את המשך המיתון", אמר גילרמן.
בניגוד לגילרמן, אמר היום חיים בן-דור מהאוניברסיטה העברית כי העלאה של 1% בלבד בריבית אינה מספיקה. הוא סבור כי קליין היה צריך להעלות את הריבית בשיעור של 1.5% לפחות.
החשב הכללי במשרד האוצר, ניר גלעד, אמר היום כי בעקבות החלטת הריבית: "על כל המערכת הכלכלית להתגייס להעברת תוכנית החירום הכלכלית שיזם משרד האוצר. זאת כדי להחזיר את היציבות במשק ולאפשר הפחתת הריבית בעתיד".
גלעד לא מתח ביקורת על בנק ישראל, אך אמר כי היה שמח אם קליין היה ממתין עם ההחלטה הדרמטית עד להעברת התוכנית הכלכלית בכנסת בקריאה שנייה ושלישית.
