לאחר יישום תוכנית ההינתקות ויציאת חיילי צה"ל מרצועת עזה ומציר פילדלפי ניתן להעריך נכונה את פעולות צה"ל ולבחון את מערך האבטחה של ציר הגבול החוצץ בין שטחי הרשות הפלשתינית למצרים. בראיון מיוחד ל-Nfc מספרת סמלת עדי עשור, אשר עושה את מרבית שירותה הצבאי, בציר פילדלפי, על הפעילות של התצפיתניות.
"אני תצפיתנית כבר שנתיים. כל השירות עשיתי על ציר פילדלפי, בסמוך למעבר הגבול ברפיח. שנה שירתתי כחיילת ובמשך שנה שימשתי כמפקדת", אומרת עשור בת ה-20 וחצי המשתחררת בסוף החודש מהצבא.
סמלת עשור שזכתה לאחרונה לתעודת הערכה ממפקד אוגדת עזה מספרת על האירוע שבגינו זכתה: "לפני כמה חודשים הצליחו שני מחבלים להגיע עד לסוללה המגנה על ציר פילדלפי. המחבלים נכנסו במהלך הלילה והניחו מטען בסמוך לציר התנועה. אנחנו התצפיתניות זיהנו את התנועה, זימננו למקום חיילים שפירקו את המטען, וכך למעשה נמנעה פגיעה בחיילים או בעובדי מסוף רפיח אשר נוסעים על הציר".
היא מוסיפה ומספרת, כי היא והחיילות שתחת פיקודה שירתו בתוך ציר פילדלפי, במוצב צה"לי הסמוך למוצב ה-JVT
שנהרס בפיגוע תופת. בפיצוץ נהרגו חמישה חיילים. היא מספרת גם על
פיצוץ הנגמ"שים שהתרחש בציר פילדלפי. לדבריה, גם באירועים אלו לתצפיתניות היה תפקיד חשוב - תפקידן היה לסרוק את השטח ולהתריע מפני התקרבות פלשתינים למקום ולאפשר לכוחות החילוץ לפעול באין מפריע.
"במהלך הסריקות שערכו החיילים לאסוף את שרידי ההרוגים באסון הנגמ"ש, אנחנו פעלנו עם הכוחות כדי להגן על החיילים שביצעו את הסריקות. היה חשוב לא להפקיר את הגזרה", היא אומרת.
עשור, המתוגררת באחת הערים הקרובות לרצועה, מספרת כי באה ממשפחה של אנשי ביטחון. לדבריה, הוריה קיבלו בצורה טובה את העובדה שהיא שירתה באחת הנקודות החמות והאלימות במסגרת העימות עם הפלשתינים. "הם פירגנו לי, הם שאלו והתעניינו. הם דאגו אבל לא היו היסטריים. הם אף פעם לא אמרו לי אל תשרתי שם - הם תמכו בי", היא מספרת.
לדבריה, סביב ציר פילדלפי היה אזור שהיה אסור בתנועה לפלשתינים. "כל התקרבות לציר וכניסה לאזור האסור זה אירוע חריג. כל מה שנראה חשוד זה לא לא תקין, ואז אנחנו הכוונו את הכוחות שפועלים בשטח למקום המתאים". היא מספרת כי את המידע על התנועות היו מקבלים דרך אמצעי תצפית חוזי שהיו פרוסים לאורך כל הציר.
לדברי עשור, בכוונתה לסיים בקרוב את שירותה, לשפר בגרויות ולעשות את בחינת הפסיכומטרי ואז לטייל בעולם.
בסיום הראיון היא מספרת על חוויות השירות בפילדלפי ואומרת: "זה אחד התפקידים הכי חשובים שיכולים להיות. אנחנו עושים דברים חשובים - אתה כל הזמן מעורב במתרחש. אני חשה סיפוק גדול מהתפקיד שלי. זה מקום חם ומסוכן, אבל זה נותן הרגשת סיפוק". היא מוסיפה, כי בתחילת כל משמרת היא חשה בתחושה של 'אולי היום אציל חיים'.
