הם מעופפות סביב הגנים ומגרשי המשחקים, ומפריעות לא פעם לפיקניקים בזמזום חרישי ועוקץ מכאיב - דבורים - יצורים 'מעצבנים' עם עקיצה גרועה הרבה יותר מהזמזום המטריד, ועבור אלו האלרגיים לעקיצת הדבורה, הטרדה מינורית עלולה להפוך קטלנית.
תגובה אלרגית לאחר העקיצה חשוב להוציא את העוקץ מהעור מוקדם ככל האפשר. עוקץ הדבורה מכוסה בחודים זעירים, ה'מנתקים' את העור וננעצים בו ללא רחמים. בקצה העוקץ נמצא כיס מלא ברעל. לחיצה עליו תגרום לנוזל שבתוכו לחלחל אל תוך העור, ותחריף את התגובה. אחת הדרכים להוציא את העוקץ ללא פגיעה בכיס רעל זה היא להשתמש בקצה של כרטיס אשראי כדי לגרד את העוקץ מחוץ לעור.
נפיחות ואדמומיות הן תופעות לוואי שכיחות באזור של העקיצה - תגובות אופייניות שניתן לטפל בהן בעזרת תרופות אנטי-אלרגיה שניתן לרכוש בבתי המרקחת ללא מרשם רופא. רצוי לרחוץ את אזור העקיצה עם סבון ומים ולהניח קרח כדי להוריד את הנפיחות. גם משכך כאבים יכול לעזור. אלרגיה חמורה לעקיצת דבורה עשוייה שלא להופיע לאחר העקיצה הראשונה, מאחר ולעיתים נדרשות מספר עקיצות כדי לעורר תגובה אלרגית.
במידה ואתם אלרגיים לעקיצת דבורה, תבחינו בתסמינים כמו נפיחות, גירוד סביב העיניים ושיעול. תסמינים אלו עלולים להתפתח לקשיים בנשימה ולחרלת (מחלת עור) וללא טיפול, להלם אנאפילקטי (רגישות מסוכנת לחלבונים).
הלם אנאפילקטי מופיע כאשר הגוף מגיב לחומר זר, במקרה זה רעל הדבורה, על-ידי ייצור אימונוגלובין (נוגדן המזהה והמנטרל גופים זרים זיהומיים). מולקולה זו, האמורה להלחם בפולש, משחררת כימיקל הנקרא היסטמין, הגורם להרפיית כלי הדם ולהיצרות של מעברי האוויר.
במקרים קשים, שינויים אלו עלולים לגרום לאדם לסבול מקשיים בנשימה, חרדה, לחץ דם נמוך, חולשה ואפילו איבוד הכרה. תגובה קיצונית כזו דורשת סיוע רפואי מיידי.
אלו הסובלים מאלרגיה ידועה לעקיצת דבורים נושאים עימם בדרך כלל ערכה המכילה אפיפן (לטיפול באלרגיה) ותרופות אחרות נגד אלרגיה. האפיפן הוא מנה של אפינפרין שניתן להזריק אותה לבד כדי להפחית את התגובה הדלקתית ולהקל על הנשימה. יש לקחת את התרופה מיד עם הופעתם של הסימנים הראשונים לתגובה אלרגית מאחר והסכנות יכולות להתפתח במהירות.
להמנע מהסכנה במקרים של אלרגיות קשות, או במקרה של אדם שנמצא בקביעות באזורים עמוסים בדבורים, כדאי להתחסן מפני הרעל. אלרגולוג יכול להזריק מנות של רעל דבורים במשך תקופה של מספר שבועות עד שהגוף מפתח חסינות ויכול לשאת את המנות הגדולות של הרעל. במחקר שפורסם בשנת 2000, טיפול חיסוני זה נמצא כיעיל בקרב 79% מהאנשים.
אלרגיה לעקיצת דבורה עלולה להיות חמורה, כך שאם ידוע לכם כי אתם אלרגיים מומלץ לדאוג לדרך מזהה כמו רצועה ועליה אזהרה רפואית, מה שיסייע לוודא שתקבלו את העזרה המיידית לה אתם זקוקים.
לשמור מרחק מדבורים התרחקות מוחלטת מדבורים תהיה בוודאי הדרך הטובה ביותר להמנע מתגובות אלרגיות חמורות, אך יצורים קטנים אלו יכולים לעוף בקלות דרך חלונות פתוחים אל תוך הבית או המכונית. כך שאם אתם רוצים להתרחק מהיצור הצהבהב הנה כמה עצות של מומחים לגבי מה שתוכלו לעשות כדי להמנע מעקיצות:
- אל תתקרבו לכוורות, פחי אשפה ועצי פרי, היכן שדבורים בדרך כלל נמצאות.
- כשאוכלים בחוץ, שמרו על המזון כשהוא מכוסה ונקו היטב לאחר מכן.
- אל תלבשו בגדים בצבעים בהירים או עם דוגמאות של פרחים, שיכולים למשוך דבורים.
- המנעו משימוש בקרמים מבושמים, מי קולון, בשמים, ספריי לשיער או דאודורנט.
- כסו עצמכם כמה שניתן, המנעו מביגוד רפוי שחרקים יכולים להלכד בתוכו.
- אל תסתובבו יחפים.
- אם אתם נתקלים בדבורה אל תברחו או תנסו להכות בה; כל תנועה פתאומית עשוייה לגרום לדבורה לחוש בסכנה ולעורר תקיפה. פשוט לכו אחורה לאט והדבורה תאבד עניין ותעוף חזרה לכוורת.
