היום (ה', 6.10.05), ג' בתשרי, חל צום גדליה[ו]. בצום זה מתענים מעלות השחר ועד צאת הכוכבים. צום זה תוקן על-ידי חז"ל על הריגת גדליה בן אחיקם.
גדליהו בן אחיקם היה מושל ירושלים בשנת 586 לפני הספירה. הוא הופקד על-ידי הבבלים לאחר כיבוש ירושלים. ההתנקשות בחייו במיצפה יחד בני יהודה ובבלים ששהו במחיצתו הובילה לכיבוי הגחלת האחרונה של ישראל ששרדה אחר החורבן הראשון. שארית יהודה גלתה מארץ-ישראל ואלפי יהודים מצאו את מותם. 70 שנה אחר כך לא היתה מלכות לישראל.
המתנקש, ישמעאל בן נתניה, עמד בראש קבוצת קנאים שלא הסכימה למינוי. ישמעאל היה נצר לשושלת המלוכה. יחד עם אנשיו, טבחו בגדליהו ובנילווים אליו.
מינויו של גדליה למושל התאפשר לאחר מצור ממושך שהעמיד נבוכדנאצר על ירושלים שבסופו נפרצה חומת העיר. כעבור שבועות אחדים נכנעה העיר, בית המקדש הראשון נחרב ונשרף והעם הוגלה בבלה.
על דלת העם שהושארה בארץ הופקד גדליהו בן אחיקם. מששמעו זאת היהודים שישבו במואב, בעמון, באדום ובשאר הארצות שבו אל ארץ יהודה ועבדו ככורמים בכרמים שהעניק להם מלך בבל. עינו של מלך בני עמון היתה צרה בשארית יהודה. הוא שלח את הרוצח השכיר ישמעאל בן נתניה להתנקש בגדליהו.
הרצח אירע בראש השנה, אולם בשל היות יום זה יום טוב, נידחה הצום ליום שלמחרת. היהודים הנשארים בארץ חששו מנקמת מלך בבל וברחו מצריימה. כך נתפזרה שארית הפליטה והארץ נותרה שממה.
כמתואר בספר ירמיהו פרק מ"א דבר המזימה נודע לגדליה קודם התרחשותה, אך הוא בחר שלא להאמין לדברים, מחשש לקבלת לשון הרע. למפרע, חז"ל דנו האם מעשהו היה נכון מבחינה הלכתית, או שהיה עליו לחשוש לאמיתות השמועות.
חז"ל מסבירים שהעובדה שנקבע יום צום על מיתת צדיק כשם שנקבע על חורבן בית המקדש, באה ללמד על כך שמיתת צדיק שקולה לחורבן בית המקדש.
