עתירה לבית המשפט העליון, שהגיש עו"ד גלעד ברנע, חבר מועצת העיר ירושלים נגד ראש העיריה, אהוד אולמרט, קובלת כי עיריית ירושלים מתחמקת באמתלת שווא ממתן מימון לאירועי "מצעד הגאווה" שמנסה לארגן אגודת "הבית הפתוח למען הקהילה ההומו-לסבית בירושלים".
"אירועי מצעד הגאווה הפכו בשנים האחרונות לחלק מהווי החיים של הערים הגדולות ברחבי העולם", כותב עו"ד ברנע בכתב התביעה. "הם נועדו לציין את הפסקת ההסתתרות של חברות וחברי הקהילה".
ברקע מסתתר סיפור מעניין. בחודשי פברואר ומרס 2002 פנו נציגי העמותה אל העיריה וביקשו לסייע להם לקיים את מצעד הגאווה בעיר. העיריה נוהגת לסייע בקידום אירועים רבים ברחבי העיר. הפגישות עם העיריה מוגדרות בעתירה כ"קונסטרוקטיביות וברוח טובה".
מצעד הגאווה אמור היה לכלול מגוון מופעי תרבות, הרצאות, דיונים וסרטים במקומות שונים ברחבי העיר.
בעתירה קובל עורך הדין ברנע כי העיריה נוהגת לממן מגוון רחב של פעילויות. דווקא את הפעילות הזו סירבה העיריה לממן, למרות שבמסגרת הדיונים עם העיריה ויתרו אנשי האגודה על בקשות רבות ואף קיצרו משמעותית את מסלול הצעידה לבקשת העיריה.
אנשי הבית הפתוח ביקשו ראש אגף התרבות בעיריית ירושלים, עודד פלדמן, שהפעולה תוכר כ"פעולה משותפת" עם העיריה, סטטוס הניתן לאירועים רבים המתקיימים בעיר. הבקשה הובאה לידיעת משרד ראש העיר.
בחודש אפריל קיבלו נציגי הבית הפתוח מכתב מראש העיר, אהוד אולמרט, בו הוא אומר: "אני מציע לרכז מאמץ בצירי העבודה שגובשו ביניכם. כמובן שיימסר לי דיווח באופן שוטף, ואפגש עימכם במידת הצורך".
על-פי העתירה, בפגישה שנערכה בחודש מאי חזר ואמר פלדמן כי הצדדים מסכימים שהעיריה תיתן את מירב הסיוע מצד העיריה, לרבות השתתפות כספית במימון האירועים ובהשגת כל האישורים הנדרשים. פלדמן הוסיף כי העיריה נוהגת להשתתף במימון של עד 30% באירועים מסוג זה, פחות ממה שביקשו נציגי הבית הפתוח.
בעקבות ההסכמים נערכו פגישות רבות, ואנשי הבית הפתוח פעלו לקדם את הרעיון, ושקדו על תיכנון האירוע.
ואז, על-פי העתירה, התקבל בתאריך ה-21 במאי 2002 פקס ממנהל אגף התרבות פלדמן, בו הוא מציין: "שקלנו בכובד ראש פנייתכם אלינו ולצערי אני משיבכם בשלילה שכן הפרויקט במתכונת המבוקשת על ידכם אינו עולה בקנה אחד עם הנוהג המקובל בעיריית ירושלים לביצוע פעולה בתחום צעדות ואירועים מיוחדים. ככלל אנו משתתפים במימון במתכונת של פעולה משותפת של צעדות בירושלים ביום ירושלים ושלושת הרגלים, צעדות המבטאות הזדהות עם ירושלים ומעמדה בארץ ובעולם".
בעתירה נטען כי המושג "פעולות משותפות" אינו רלוונטי, ומצוטט היועמ"ש של העיריה אשר חיווה דעתו כי קיים ספק לגבי עצם החוקיות של מתכונת הפעולות המשותפות, וכי בכל מקרה עליה לעמוד בדרישות השיוויון והשקיפות.
ראש העיר, אהוד אולמרט, מואשם כי נהג בצורה פוליטית, והעניק למבקשים תחושה שיזכו בתמיכתו ובכך הרוויח את שתיקתם תקופה ארוכה.
הטענה כי העיריה אינה מתערבת בכנסים בעלי אורח פוליטי אינה נכונה, מוסיף גלעד בכתב העתירה. "כך למשל אישר היועמ"ש לעיריה מימון של כנס תשובה מאהבה".
"כל תכליתו של המושג פעולה משותפת נועד לשמש משען ומסווה לדחייה פסולה, הנגועה במניעים זרים, הפליה ופסילה של ציבור מקרב תושבי העיר", טוען העותר. בין השאר השתתפה העיריה במימון על סך 280,000 ש"ח בהפקת צעדת ירושלים, מימון בסך 120,00 ש"ח בהפקת אירועי המימונה, ומימון בסך 30,000 ש"ח לבית חב"ד עבור ל"ג בעומר בשכונות, בשנת 2002.
העותר מוסיף ומציין אירועים מהעבר שהם בעלי גוון פוליטי שזכו לאישור העיריה, דוגמת תערוכת שנת השמיטה (חצי מיליון ש"ח), מבחן עולמי של הספר "הלכות תפילה ובית כנסת" (120,000 ש"ח), וכנס שמיטה של מרכז יעקב (22,000 ש"ח), מסיבת פורים (55,000 ש"ח) ועוד.
עצם העובדה שלאורך כל הדרך ניהלו בעיריה מגעי שיתוף פעולה מעידים כי גם אם קיים נוהל כזה, הרי שהאירוע מתאים לו.
הכוונה לבצע את האירוע זכתה לתגובות שליליות בעיריה. דוגמא אחת היא התנגדותו העזה של סגן ראש העיר, שמואל שקדי, שאמר: "המצעד הזה לא יתקיים בירושלים. אנחנו לא ניתן לכל חולי וסטייה להתממש בעיר. כל קיומם של האנשים האלה הוא פרובוקציה. כל קיומם הוא לא תרבותי, ודווקא כמחזיק תיק החינוך אני אומר: נגד כל המחלות צריך להילחם בצורה ברורה, כדי שכולם יבינו מה חולה ומה נורמלי בחברה. את הדבר הזה צריך להוקיע".
סגן אחר התראיין לתחנת הרדיו "זמן ירושלים" ואמר: "הקבוצה הזו רוצה להשריש פה דברים משונים. אומנם הם קבוצה קטנה, אבל ברגע שהם יצאו לרחובות, אולי בדרך זו הם מנסים לסחוף איתם אנשים אחרים שברוך ה' חיים בדרך הטבע. אנחנו לא ניתן יד למהלך הזה. בוודאי לא בהשתתפות כספית פעולה המגונה הזו. נעשה כל האפשר כדי שהאירוע הזה לא יתקיים גם בלי מימון של עיריית ירושלים".
במסגרת כתבה שהתפרסמה במקומון הירושלמי "ירושלים", צוטט חבר מועצה חרדי: "אם אירגון חולי השחפת ירצה לארגן מצעד בעיר, העיריה צריכה לתמוך גם במצעד זה?"
עורך הדין ברנע טוען: מדובר באפליה הפוגעת בעקרונות השיוויון ובזכויות המוקנות מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לאור זאת הוא מבקש מבית המשפט להוציא צו על תנאי שיחייב את העיריה לנמק את סירובה באופן שאינו פוגע באלו, או לקבל את בקשת הבית הפתוח.