חברת עדיגר השקעות בע"מ וחברת פנדה מפעלי נייר בע"מ הגישו הבוקר (יום ה', 6.10.05) לבית המשפט העליון בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי אשר נתן תוקף לתנאי "אי-תחרות" בין חברת שניב לבין חברת סנו, אשר מונעת את מכירת פנדה.
בבקשה, אשר הוגשה על-ידי עוה"ד אלון קלמנסון ואיל מלכה ממשרד עוה"ד קלמנסון ושות', נטען כי רצונה של חברת שניב הוא למנוע תחרות על-ידי שימוש בהסדר כובל ובלתי חוקי. לטענת פנדה ואין מקום לאכוף הסדר כובל הפוגע בתחרות.
בשנת 1989 נחתם הסכם בין סנו וחברת שניב אשר כולל תנאי "אי-תחרות" בין הצדדים. בחודש יולי האחרון נחתם הסכם בין עדיגר השקעות (בעלת פנדה) למכירת פנדה מפעלי נייר לסנו אשר נוגד בפועל את סעיף אי התחרות שנחתם בין סנו לשגיב.
בעקבות ההסכם המכירה פנתה חברת שגיב לבית המשפט המחוזי וזה הוציא צו מניעה זמני האוסר על מכירת פנדה לסנו.
כעת מבקשים בחברת פנדה מבית המשפט העליון לערער על הוצאת צו המניעה ולאפשר את מכירתה, זאת על אף סעיף "אי התחרות" בין סנו לשגיב.
לטענת באי כוחם של פנדה, בית המשפט המחוזי אישר הסדר פסול ובלתי חוקי אשר נוגד את תקנת הציבור ואת חוק ההגבלים העסקיים. "אי חוקיותה של תניית אי התחרות בולטת לאור מרכזיותם של הצדדים בשוק ייצור הנייר", נטען בערעור.
בנוסף טוענים המערערים, כי בית המשפט המחוזי כלל לא שקל את היותן של פנדה ועדיגר נפגעות מסוג של הסדר כובל שחוק ההגבלים ביקש במפורש למנוע.
לבקשה אף צורפה חוות דעתו של מנחם פרלמן, בכיר לשעבר ברשות ההגבלים, במסגרתה מבקשת פנדה להראות כי לאחר ניתוח התחרות בשוק ייצור ושיווק הנייר הגולמי בישראל - והשחקנים המצומצמים ביותר בשוק זה, תניית אי התחרות הכובלת את סנו, מהווה הסדר כובל אנטי-תחרותי.