פרקליטות המדינה הגישה בבית המשפט השלום בתל אביב כתב אישום נגד אבינועם פינקלמן, ונגד חברת הדלק הישראלית בע"מ, הנשלטת על-ידי יצחק תשובה.
כתב האישום הוגש בעקבות חקירת רשות ניירות ערך, בראשה עומדת מירי כץ, ולאחר שפרקליטת המדינה, עדנה ארבל, נדרשה להכריע בשאלה האם להגיש כתב אישום בפרשה זו.
הפרקליטות מאשימה את פינקלמן בשתי עברות: הכללת פרטים מטעים בדוח מיידי ואי קיום דרישת רשות ניירות ערך בנוגע למו"מ שניהלה החברה לקבלת הזיכיון של חברת פורד בארץ.
דלק לא דיווחה על ניהול המשא-ומתן - למרות שבמועד המו"מ היתה תלויה הצעת רכש מצד דלק השקעות, לפיה היא תרכוש מהציבור מניות של חברת הדלק הישראלית בע"מ.
על-פי כתב האישום, ניהלה קבוצת דלק מו"מ, ואף הגיעה לסיכום והבנות לרכישה (על-ידי דלק מוטורס) של הזיכיון לשיווק מכוניות פורד, מחברת מכשירי תנועה - בראשה עומדים צבי נטע ואיתמר גיבתון.
על פי הסיכום, תמורת המכירה חברת מכשירי תנועה אמורה היתה לקבל 14 מיליון דולר, שיוגדרו "דמי ויתור". בין הצדדים אף הועברה טיוטת הסכם.
למרות זאת, נטען בכתב האישום, לא דווח הדבר לבורסה ולרשות ניירות ערך. תחת זאת, נמסר דיווח מיידי שבו נמסר על מו"מ ראשוני בלבד, וכלל לא ניתן ביטוי להבנות ולהסכם שהושג.
בכתב האישום טוענת הפרקליטות, כי ההודעה המטעה נמסרה על-אף הסיכום המוקדם וההנחייה שקיבלו הנאשמים (פינקלמן וחברת דלק) מיצחק תשובה, בני גאון (שהיה אז היו"ר) וגורמים נוספים, למסור דיווח מלא על המצב לאשורו.
דבר קיום המו"מ פורסם בציבור ביום 13.1.99, בכתבה שפורסמה בעיתון גלובס על-ידי העיתונאי דוד חיון. באותה כתבה נמסר, כי קבוצת דלק הודיעה באותו יום שדלק מוטורס שבבעלותה עשויה לקבל בתקופה הקרובה את הזיכיון לייבוא ולמכירת מכוניות מדגם פורד.
באותה כתבה נאמר כי דלק מגדירה זאת כ"מגעים ראשוניים". בכתב האישום שהוגש מציגה זאת התביעה כעדות לכך שהעיתון הוטעה על-ידי הנאשמים מה שגרם להטעיית הציבור.
כתב האישום כולל 29 עדים, בהם: בני גאון, צבי נטע, גיל אגמון, צבי אגמון, איתמר גיבתון, וגם ארבעה עיתונאים מעיתון גלובס: צביקה פז, דוד חיון, דובי בן-גדליהו ושלמה פרידמן.
