היצוא התעשייתי ממשיך לצמוח, אם כי בקצב איטי מאשר בשנה שעברה, כך עולה מהסקירה החודשית של אגף הכלכלה בבנק לאומי. השינויים החדים בשערי החליפין הבינלאומיים מקשים על ניתוח מגמת הצמיחה של היצוא, כיון שערכו הדולרי מושפע משינויים אלו.
חישוב היצוא התעשייתי במונחי סל המטבעות מצביע על גידול של כ-0.6% בחודשים יולי-אוגוסט בהשוואה לרבע השני של השנה, וגידול של כ-4.6% בהשוואה לרבע הראשון.
עוד עולה מהסקירה, כי היצוא התעשייתי השנה אינו מובל על-ידי ענפי האלקטרוניקה שבעבר היו מנועי הצמיחה העיקריים של היצוא. בחודשים יולי-אוגוסט ירד יצוא האלקטרוניקה בכ-6% לעומת הרבע השני, וזאת לאחר ירידה של כ-2.0% ביצוא במחצית הראשונה של השנה (לעומת המחצית הקודמת).
נראה כי ההאטה ביצוא האלקטרוניקה של ישראל נובעת מחולשה בביקושים במדינות אסיה. היצוא למדינות אלה, שרובו בתחומי האלקטרוניקה, ירד בחודשים מרס-אוגוסט בכ-3.0% בהשוואה לתקופה הקודמת. לעומת זאת, בארה"ב נמשכת המגמה החיובית בענפי הטכנולוגיה.
המדד המשולב לענפי הטכנולוגיה בארה"ב (Tech Pulse Index) עלה בשמונת החודשים הראשונים של השנה בכ-29.2% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, לאחר קצב גידול של כ-26.6% בשנת 2004. לכן, בטווח הארוך לענף האלקטרוניקה פוטנציאל צמיחה גבוה, אף שקצב הצמיחה צפוי להיות נמוך מאשר בשנים קודמות בשל ההאטה הצפויה בביקושים העולמיים בעקבות העלייה במחירי הנפט ובריבית.
העלייה במדד - כתוצאה מעליית מחירי הנפט מסקירת בנק לאומי עולה, כי בשנים עשר החודשים האחרונים עלה מדד המחירים לצרכן ב-1.6%. שיעור אינפלציה זה נמצא בתחום יעד האינפלציה של הממשלה העומד על 1%-3%.
העלייה במדד בשנה האחרונה היא תוצאה של עליית מחירי הנפט. מאוגוסט שעבר ועד אוגוסט האחרון עלו מחירי הנפט בכ-50% והשפיעו על מחירי הדלק, מחירי התחבורה הציבורית, מחירי החשמל ומוצרים נוספים התלויים באנרגיה. ההשפעה של העלייה במחירי הנפט על המדד בשנה האחרונה נאמדת בכ-1.5%. כלומר, אלמלא עליית מחירי הנפט, יש להניח כי מדד המחירים לצרכן היה נותר בשנה האחרונה, פחות או יותר, ללא שינוי.
שער החליפין של השקל מול הדולר אומנם נחלש בחודשים האחרונים, אך בהשוואה לשנה שעברה לא חל בו שינוי של ממש. באוגוסט האחרון נסחר השקל מול הדולר בשער ממוצע של כ-4.51 ש"ח לדולר, ואילו בחודש המקביל אשתקד עמד שער החליפין על כ-4.53 ש"ח לדולר.
עם זאת, במהלך השנה חלו בשער החליפין שקל/דולר תמורות גדולות שהן תוצאה של השינויים בשערו של הדולר בעולם. בתחילת השנה עמד שער החליפין של הדולר על כ-4.36 ש"ח לדולר ומול האירו הוא נסחר בשער של 1.35 דולר לאירו.
התחזקות הדולר מול האירו עד לרמה של 1.23 דולר לאירו בסוף אוגוסט הביאה גם להתחזקותו מול השקל לרמה של 4.55 ש"ח לדולר בסוף אוגוסט, ותרמה כ-1.1% לעלייה במדד המחירים לצרכן בשמונת החודשים הראשונים של השנה, שהסתכמה ב-1.8%.
בחודש ספטמבר החלו להצטבר לחצים בשוק המט"ח שנבעו מסיבות הקשורות לשוק המקומי. ראשית, פער הריביות בין ישראל וארה"ב נהייה שלילי לאחר שהבנק המרכזי הפדרלי בארה"ב העלה את הריבית ב-20 בספטמבר ל-3.75% לעומת 3.5% בישראל. שנית, ההצבעה על הקדמת הפריימריז בליכוד גרמה לעלייה באי-הודאות לגבי המשך כהונתה של הממשלה הנוכחית.
שלישית, בגזרת עזה התחדש ירי הקסאמים והביא לעלייה בסיכון הביטחוני של ישראל. כתוצאה מכך החל השקל להיחלש, בעיקר מול הדולר אך גם כנגד מטבעות אחרים. שער החליפין של השקל מול סל המטבעות שנסחר בחודש אוגוסט ברמה ממוצעת של 5.06 ש"ח לסל, עלה במהלך ספטמבר והגיע ערב החלטת הריבית לרמה של 5.12 ש"ח לסל.
בתגובה לפיחות החליט בנק ישראל להעלות את הריבית ברבע אחוז לרמה של 3.75%, בדומה לרמת הריבית בארה"ב. בינתיים התברר כי האיום על המשך כהונת הממשלה הוסר בעקבות ניצחונו של ראש הממשלה בהצבעה במרכז הליכוד, וגם ההתחממות הביטחונית ברצועת עזה נחלשה. כתוצאה מכל אלה נעצר הפיחות בשוק המט"ח ושער החליפין של השקל מול סל המטבעות הגיע בסוף החודש לרמה של 5.12 ש"ח לסל.
העלאת הריבית בישראל היא ראשיתו של תהליך העלאת ריבית שצפוי להימשך גם בשנה הבאה, ככל שתימשך העלאת הריבית בארה"ב. בנק ישראל ישתדל להימנע ממצב שבו הריבית בארה"ב תהיה גבוהה מהריבית בארץ. מצב כזה יכול להתקיים בתנאים מסוימים, אך לא לאורך זמן. הסיבה העיקרית לכך היא המגמה של הוצאת כספים לחו"ל על-ידי משקיעים ישראלים הלוחצת על שער החליפין של השקל.
זהו תהליך מבני שהחל בעקבות הסרת מגבלות ההשקעה בחו"ל וצפוי להימשך מספר שנים, עד אשר משקל הנכסים בחו"ל בסך תיק הנכסים של הציבור יגיע לרמה המקובלת בעולם. תנועות ההון הנכנסות לישראל אומנם מקזזות את ההשפעה של תנועות ההון היוצאות על שער החליפין ולכן שוק המט"ח מתאפיין ביציבות יחסית. עם זאת, כל עוד הריבית בארה"ב עולה, גובר הלחץ על שער החליפין של השקל, ולכן נראה כי בנק ישראל יצטרך להמשיך ולהעלות את הריבית כדי לשמור על היציבות בשווקים הפיננסיים.
עלייה בביקושים בשוק האג"ח הלא צמודות העלייה במחירי הנפט, התחזקות הדולר מול השקל, עליית התשואות בארה"ב והעלאת ריבית בנק ישראל - כל אלה לא הטרידו את המשקיעים בשוק אגרות החוב הלא צמודות שהמשיכו להזרים ביקושים לשוק והביאו לעליות נוספות בשערי אגרות החוב, כשהם מסתמכים בין היתר על הביצועים התקציביים הטובים של הממשלה - גירעון נמוך וגיוסי כספים בהיקפים גדולים באמצעות הפרטה והנפקת אג"ח באירופה.
התפתחות זו באה לידי ביטוי בצמצום ניכר של צרכי המימון של הממשלה בשוק איגרות החוב המקומי "ולייבוש השוק". כך, מדד אגרות החוב הלא צמודות בריבית קבועה (איגרות ה"שחר") עלה במהלך חודש ספטמבר ב-0.8%. המדד של אגרות החוב הקצרות (עד שנתיים לפדיון) עלה ב-0.2%, והמדד של אגרות החוב הארוכות (מעל 5 שנים לפדיון) עלה ב-1.5%.
בתשואות לפדיון נרשמו מגמות מנוגדות שהביאו להשתטחות עקום התשואות. הריבית הקצרה ביותר, היא הריבית של בנק ישראל, עלתה ברבע אחוז מ-3.5% בסוף אוגוסט ל-3.75% בסוף ספטמבר. יחד איתה עלו גם התשואות לפדיון לטווח קצר, בעיקר בתחום של עד שנתיים לפדיון.
כך למשל, תשואת המק"מ לשנה עלתה מ-4.28% ל-4.46% והתשואה לשנתיים עלתה בכ-0.07% לרמה של 4.69%. לעומת זאת, בטווחים הבינוניים והארוכים נרשמו ירידות בתשואות לפדיון, זאת תוך השפעה דומיננטית של ההתפתחויות התקציביות החיוביות שהוזכרו לעיל. התשואה של האיגרת הארוכה ביותר לתקופה של כ-8.5 שנים לפדיון ירדה מ-6.12% בסוף אוגוסט לרמה של 5.87% בסוף ספטמבר.
ההבדלים בהתנהגות התשואות בין הקטע הקצר והקטע הארוך של העקום מזכירים במידה מסוימת תופעה דומה שהתרחשה בארה"ב בשנה האחרונה אשר כונתה על-ידי יו"ר הבנק המרכזי בארה"ב, אלן גרינספן, בשם "conundrum" (תעלומה). כיצד ייתכן כי הריביות הקצרות עולות ואילו הריביות הארוכות יורדות? כמובן שהשינויים בתשואות בישראל קטנים הרבה יותר מאלו שהתרחשו בארה"ב ולכן התעלומה כאן אינה גדולה כל כך.
מעבר להשפעה החשובה של הביצועים התקציביים הטובים השנה, ייתכן שהסיבה לכך נעוצה גם בהערכה מחודשת של המשקיעים הזרים לגבי פרמיית הסיכון של שוק האג"ח השקליות, לאחר שתוכנית ההינתקות עברה בהצלחה.
כך, אחד מבנקי ההשקעות הגדולים בעולם המליץ ללקוחותיו לרכוש אג"ח לא צמודות ארוכות טווח של ישראל בתשואת יעד הגבוהה בכ-1.4% בלבד מהתשואה לפדיון של אגרת מקבילה של ממשלת ארה"ב. לעתים די בהמלצה אחת כדי להביא לשינוי בשוק.