בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל לאחרונה את ערעורו של בנק הדואר, אשר חוייב בבית המשפט השלום בהפרת צו עיקול שהטיל בית המשפט על חברת "טלעד" בכך שאיפשר לה למשוך כספים מחשבונה.
חברת "אדר גלוב בע"מ" הגישה תביעה נגד חברת "טלעד שירותי מידע טלפונים בע"מ", בגין חוב כספי במסגרתו ביקשה כי יוטל עיקול זמני על נכסי טלעד. בית המשפט קיבל את הבקשה, הטיל את צו העיקול כאמור, והודיע על כך לבנק הדואר בו היו לטלעד שתי חשבונות ובהם באותה העת סך של 4,779 ש"ח.
אלא שלאחר הוצאת צו העיקול, העבירה טלעד סכומי כסף שונים לאותם חשבונות והוצאו מהם כספים בסכום כולל של 201,618 ש"ח.
במסגרת תביעה שהגישה חברת אדר נגד בנק הדואר נטען, כי הבנק הפר את צו העיקול בכך שאיפשר לטלעד למשוך סכומי כסף מחשבונה, זאת לאחר המצאת צו העיקול ורישומו אצל הבנק.
בית משפט השלום קיבל את התביעה וקבע כי הבנק פעל "בניגוד להנחייה המפורשת שבצו העיקול, ותוך סיכול מטרתו של צו העיקול עצמו".
בערעור לבית המשפט המחוזי טען הבנק, כי בית המשפט השלום טעה בפרשנות צו העיקול, וכי זה חל על כספים הנמצאים בחשבון בנק בעת הטלת העיקול, אך איננו חל ולא יכול היה לחול על הכספים שהגיעו לחשבון חברת טלעד בבנק לאחר הטלת צו העיקול.
"נניח שמוטל עיקול על תכולה של כספת. העיקול תופס את כל הכספים המצויים בכספת ברגע הטלתו. אם לאחר הטלת העיקול, מוכנסים כספים נוספים לתוך הכספת, כספים אלה אינם נתפסים בגדרו של צו העיקול", כותבת השופטת רות רונן בפסק דינה ומוסיפה, כי אין לראות בסכומי כסף נוספים שנכנסים לחשבון הבנק כ"זכויות עתידיות" דוגמת שכר עתידי ודמי שכירות עתידיים הניתנות לעיקול.
"האינטרס הציבורי הוא לייצור מוטיבציה לנתבע להמשיך ולייצר רווחים, חרף העיקול. אם הרווחים העתידיים שהוא יהיה זכאי להם לאחר הטלת העיקול, לא יפלו ברשת העיקול, לנתבע תהיה כמובן מוטיבציה חזקה יותר לעבוד, לעשות עסקים ולהרוויח - מאשר אם יהיה סבור כי ממילא כל רווח עתידי שירוויח מעת הטלת העיקול ואילך, יעבור אוטומאטית לידי המעקל", מוסיפה השופטת רונן.
בית המשפט מקבל את ערעור בנק הדואר ומבטל את פסק הדין שניתן בבית משפט השלום.