ביהמ"ש השלום בראשון לציון הרשיע שוטר בעבירות של תקיפה בנסיבות מחמירות בגין הכאת חשודים בעבירת תנועה. נטען, כי לאחר מכן ניסה להדיח את המתנדב שנכח במקום להסתיר את זהותו של חברו שהשתתף בתקיפה, ולפיכך הורשע גם בהדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט ומרמה והפרת אמונים. כתב האישום הוגש על-ידי המחלקה לחקירת שוטרים.
שני המתלוננים טענו כי ביום 24 לאוגוסט 2002 עוכבו על-ידי 3 שוטרים בראשל"צ, בעקבות חשד לעבירת תנועה, ובמהלך עיכובם הוכו בברוטליות על-ידי השלושה, שמתוכם זיהו רק את השוטר מיקי הראל, אז ראש משמרת סיור במשטרת ראשל"צ ואת המתנדב צחי רוגוטנר.
נטען כי למתלוננים נגרמו חבלות קשות ובין היתר לאחד נגרמו שברים בארובת העין וכן שבר באף. זהותו של האדם השלישי, שהיה במקום עם השוטר והמתנדב, לא היתה ידועה למח"ש, וכל הניסיונות לאתרו עלו בתוהו. המתלוננים טענו, שהתוקף השלישי הציג עצמו כשוטר.
בשלב מסוים, לאחר הגשת כתב האישום, התקיימו מגעים בין מח"ש לבין המתנדב, שבסופם נחתם עימו הסכם עד מדינה. על-פי ההסכם, התחייב המתנדב לסייע למח"ש לאתר את האדם השלישי ולמסור גרסת אמת אודות מה שקרה במקום, וכך היה. בסיועו איתרה מח"ש את התוקף השלישי, ששמו בני אלקריף, שהסתבר כי הוא כלל אינו נמנה על שורות המשטרה - לא כשוטר ולא כמתנדב, והובא על-ידי השוטר מיקי הראל ללא סמכות. אלקריף השתתף בפעילות משטרתית למרות שאינו הוסמך לכך.
המתנדב אף סיפר, כי לאחר האירוע ביקש ממנו השוטר להסתיר את דבר קיומו וזהותו של התוקף השלישי, ובהתאם לכך הוא מסר בחקירתו לאחר האירוע גרסה שקרית, לפיה רק הוא ומיקי הראל היו באירוע.
בעקבות ההתפתחויות הנ"ל בחקירה, הגישה מח"ש כתב אישום מתוקן נגד השוטר מיקי הראל והתוקף השלישי - בני אלקריף, המייחס להם תקיפה בנסיבות מחמירות ולמיקי הראל גם עבירות של הדחה בחקירה, שיבוש הליכי משפט ומרמה והפרת אמונים.
במשפטו טען השוטר הראל, כי שני הצעירים שעוכבו על אי חגורת חגורות בטיחות ועל נהיגה ללא רישיון החלו לתקוף אותו ולהתנגד למעצר ולכן הופעל כוח סביר.
לאחר שמעית העדויות החליטה השופטת שירה בן שלמה להרשיע את השניים בתקיפה הגורמת חבלה ואת השוטר הראל גם בהדחה בחקירה.
גזר הדין יינתן במועד אחר.
