חוברת השוואת נתונים לשנת הלימודים תשס"ו, היוצאת לאור על-ידי אירגון הסטודנטים בישראל, מלמדת על מצבה העגום של ההשכלה הגבוהה בישראל. מחיר תואר במכללה עומד על 90 אלף שקלים בממוצע ויכול להגיע גם עד 150 אלף שקלים.
לקראת שנת הלימודים האקדמית הנפתחת בקרוב, ערך ארגון הסטודנטים בישראל סקירה מקיפה של ההוצאות הנדרשות מסטודנט במכללות המתוקצבות בישראל על-מנת לסיים בהצלחה את התואר הראשון.
- לסקירה המלאה
לחצו כאן בעקבות סקירת ההוצאות מעמיקה של ארגון הסטודנטים בישראל עולה, כי סטודנט ממכללה מתוקצבת, ששכר הלימוד בה הוא אוניברסיטאי, מוציא בממוצע שנתי על הלימודים לתואר כ-30,000 ש"ח, ללא הוצאות מחייה שוטפות כלליות שאינן קשורות ללימודים, ואילו סטודנט מאחת מששת המכללות הפרטיות בישראל, כמו גם סטודנטים לתואר שני, לעיצוב ואומנות, ותארים שונים אשר שכר הלימוד הבסיסי במסלולים אלו מגיע גם ל-30 אלף ש"ח, זקוק בממוצע ל 50 אלף ש"ח בשנה.
לבד משכר לימוד שנתי של כ-9,000 שקלים, מוציא הסטודנט הישראלי, בין השאר, 8,000 ש"ח על דיור במעונות ו-3,000 ש"ח על ארוחות. הוא נוסע בכ-2,600 ש"ח בשנה ומשלם כ-1,200 ש"ח על שימוש במחשבים ובאינטרנט.
צעירים בישראל חושבים פעמיים קודם לאור נתונים אלו, אמר יו"ר ארגון והסטודנטים, גל דאי, כי "מטרת השוואת הנתונים ופרסומם הינה לתת כלי למאבקי אגודות הסטודנטים מול המוסדות והרשויות להפחתת העלויות הנילוות לסטודנט בישראל, אין מנוס, במדינה עם אופי כשלנו, להעלות את רמת הלימודים, את הדרישות, ואת האיכות האקדמית, ולהוריד במקביל את שכר הלימוד. רק כך יוכל סטודנט לקבל את הזמן והשקט הדרוש לו כדי ללמוד ולצאת כאקדמאי לשוק ולא להיות עסוק כל הזמן בהישרדות כלכלית יום-יומית.
"אכן הממשלה לכאורה מצהירה על תמיכה בחינוך ובהשכלה הגבוהה, אך בפועל שכר הלימוד הינו נתון אחד מבין מרכיבי הוצאות הסטודנט שעומדים על 90 אלף ש"ח בממוצע לתואר ראשון - מה שמוביל צעירים במדינה לחשוב פעמיים לפני שמחליטים ללמוד. אם ניקח את הנתונים הללו ונעמיד מולם את נתוני הסקר שהתפרסם לאחרונה, כי רבע מהמבקשים ללמוד לתואר ראשון אינם יודעים איך יעמדו במימון, מה גם ששכר הסטודנט הממוצע עומד על 2,200 ש"ח.
"חיבור הנתונים האלו חושף בעיה שורשית בכל מערך ההשכלה הגבוהה במדינה וחושף מנגנוני סינון ועיכוב של המעמד הנמוך ומחוסרי היכולת בדרך לאקדמיה.
רעיון של הפחתת הוצאות הסטודנט מגיע מהתפיסה, כי כדי להוציא אקדמאים אמיתיים וראויים לשוק, על הסטודנט להשקיע בלימודיו ובמצוינות ולא בהישרדות יום יומית, שהופכת את האקדמיה למכולת לתארים גבוהים ללא שום תוכן. שלם וקח!
"הפתרון הוא, וכאן אני קורא למקבלי ההחלטות במדינה להרים את הכפפה ולהקים קרן הלוואות לסטודנטים אשר תוחזר מתלוש המשכורת של הסטודנט לכשיעבוד בעבודה מכניסה בעתיד, קוראים להם לתת את אמונם בדור הצעיר במדינה שיהיה משכיל, נאור ויוכל לקחת את עתיד המדינה בידיים. תנו ללמוד בשקט...", אמר גל דאי.
לא כל המכללות רצו לחשוף נתונים הסקר מתמקד במכללות המתוקצבות בישראל, אשר שכר לימוד בהן זהה לאוניברסיטות, ועל כן, ניתן בקלות להסיק כי זוהי רמת ההוצאות הכללית הנדרשת מכלל הסטודנטים במוסדות המתוקצבים על-ידי המדינה.
כל נתוני הסקר, בהם השתמשו לחישוב ההוצאות, נמסרו על-ידי גורמים רשמיים במועצה להשכלה גבוהה, במכללות, ובאגודות הסטודנטים השונות, והם על אחריותם בלבד.
זהו ניסיון ראשון לרכז נתונים מכלל המכללות בישראל, מתוקצבות ופרטיות כאחד, ולהציג אותם בדרך נוחה ופשוטה להשוואה. בחוברת זו נעזרו הסוקרים בכל מקור מידע שעמד לרשותם, וכארגון המייצג את מרבית המכללות בישראל, הרגישו הסוקרים חובה לצרף גם את המכללות הפרטיות ואף נעשה ניסיון להוסיף את פרטי המכללות הפרטיות, שאינן חברות בארגון.
פרטים מסוימים חסרים בחוברת, משום שלעיתים היתה קיימת אי ידיעה של הגורמים השונים מאחר ששנת הלימודים האקדמית טרם נפתחה, ולעיתים, מתוך חוסר רצון של המכללה לחשוף ולשתף את נציגי הסטודנטים, בפרטים חשובים אלו.