אל היישוב מבוא מודיעים יגיעו
היום (יום א', 23.10.05) החל מהשעה 16:00 רבים משוחרי שירי וניגוני קרליבך. לבאים מובטחת הנאה מרובה הכוללת מוזיקה קרליבכית אמיתית (צרודה, מזייפת, ואנושית), ריקודים (קופצניים וחד מיניים!), וגיטרות (שאינן נשברות בסוף ההופעה).
הביקוש לפסטיבל קרליבך אותנטי גבוה. מארגני הפסטיבל חיפשו אמנים "זרים" שישירו שירי קרליבך, כדי לענות על האופי של הקהל ה"לא אמריקני" שמגיע ועם זאת להמשיך לקרוא לפסטיבל "פסטיבל קרליבך". אחרי ניסיון יומרני שעשו שגרם להפסדים כספיים, ירדו קצת מהעץ וחזרו לגוון אמריקני עם אורחים שלא עולים (או שווים) הרבה כסף.
הפסטיבל מיועד עבור הקהל הישראלי הרחב, ואינו מגזרי. מי שישקיע 80 שקלים יוכל לצפות בלהקת המושב, סול פארם, רבע לשבע, חיים דוד סרצ'יק, שלמה כ"ץ, עדן מקדם, אין ספק, בן ציון סלומון ובניו, אחרית הימים, פרה אדומה, ר' יהודה וסרמן והמקור ועוד. הכי טוב להיות ילד, הכניסה לילדים מתחת לגיל 12 חינם.
רעש בגלות היישוב מבוא מודיעים, פינת חמד בפני עצמה, היה מקום מושבו של קרליבך לזמן מה. הכסא החצוב באבן מוחלקת המוצב ביישוב הוא אנדרטת זיכרון עבורו. הרב קרליבך, הידוע גם בכינוי ר' שלויימל'ה, הצליח לגעת בלבבות רבים באהבת הבריות שהיתה נטועה בו, האיש והנשמה.
מיכאל גולומב, דמות מוכרת בנוף הפסטיבלים, היה אחראי על מרכזי התפילה בפסטיבלי "שנטיפי" ו"בראשית", תפקיד אותו עשה מכל הלב. הוא אוהב לדבר על מורשתו של ר' שלויימל'ה - אהבת ישראל. גולומב מאמין שלמוזיקה בכלל, ושל הרב קרליבך בפרט יש כוח לבוא ולחבר בין אנשים, בין האמונה לאדם הרגיל. זה גם המקום ממנו הגיע, בתור בחור צעיר, אל שלמה קרליבך והמוזיקה שלו.
"הרעש מנותק מהלב, הוא בגלות, שלמה מצליח לחבר בין הראש שהוא איפה שהוא ללב. למה אתה בעצבות? כי אתה מנותק. הניגון שלו, המוזיקה שלו, זה מה ששם אותו על כסא הכבוד. אבל הוא רק כלי, מה שחשוב במוזיקה שלו זה התוכן - אנחנו, אתה ואני שזוכים להארה בזכותה", מסביר גולומב את סוד קיסמם של שירי קרליבך.
סדנות ניו אייג' 11 שנים חלפו מאז פטירתו של קרליבך. האמונה באחווה קוסמית בין כל יושבי תבל, בפרט היהודים, הניעה את גולומב וחבריו ליזום את הפסטיבל. הנהלת היישוב לא חסכה מאמצים לסייע למשימה. לדבריו, רפרטואר האומנים המופיעים רחב למדי ולמרות שהוא אינו כולל אמני מיינסטרים המוכרים לאוזן חילונית מצוייה, בקרב האוכלוסיה הדתית הלהקות מוכרות והשתתפו בכמה וכמה פסטיבלים ארציים.
גם משפחתו של הרב קרליבך נתנה את ברכתה לאירוע, לדברי גולומב, לאחר קבלת תגמול הוגן על זכויות שימוש בשמו ודמותו של הרב. גולומב וחבריו מצפים לכ-5,000 אנשים שיבואו ויגידו "וואו עברתי חוויה מדהימה, היתה מוזיקה מעולה!", לדבריו.
מלבד במת המוזיקה יהיו גם מתחמים שונים, בהם סדנות ניו אייג', הילינג, וכל שאר הדברים אותם ניתן למצוא בפסטיבלים שונים. אחד המתחמים יעסוק במספרי סיפורים, הנצחת מורשת קרליבך, שלוותה בשלל סיפורים חסידיים בהופעות. נוסף על כך תהיה במת תיאטרון חווייתית בהשתתפות הקהל, במה שתשלב בין מסורת ומידות יהודיות למשחק.
מחובר דרך המוזיקה בפסטיבל הנוכחי, מעבר לכבוד שנותנים בו לרב קרליבך, מאמין גולומב כי עצם החוויה המשותפת של יהדות ומוזיקה היא זו שמחברת בין היהודים. המסר העיקרי של הפסטיבל, לדבריו, הוא שימחה על אחדות ישראל. הוא מסתייע בדברי ר' נחמן מברסלב, דמות נערצת לרוב על הקרליבכים למיניהם, בבואו להסביר את המצב הקשה בעולם: "בגלל שאנשים לא שמחים על אחדות ישראל נגרם המצב הקשה", הוא מסביר.
"המוזיקה והפסטיבל עצמו מחבר בין הלב והראש ביחד. היום אני חושב שאנחנו צריכים הרבה יותר חיבור ללב מאשר לראש. יש המון חומות בין מגזרים בחברה, וצריך לתת ללב להגיע לאנשים הללו. אני יודע שהפסטיבל פונה בעיקר לקהל דתי, אבל זה בגלל שצריך להחזיר את ההשקעה למשקיעים שביקשו פילוח מדויק יותר".
השירים הקרליבכים חדרו לכל פינה בחברה הדתית, בעיקר בקרב בני הישיבות, והצמיחו דור חדש של מה שנהוג לכנות בחברה הדתית "מקפצים" (בהטעמה מלעילית - ע.י.). אולם קיימת הסתייגות מהפרזה ואימוץ מוחלט של השירים אל התפילה, ולו בשל העובדה שבשירים יש המון חזרות הנחשבות "הפסק" בתפילה, וכן בשל העובדה שמנייני קרליבך נחשבים ארוכים ומייגעים. ישנם רבנים המזהירים מפני היסחפות אחרי הקרליבכיות שלטענתם מסיטה את המוקד בתפילה, ובמקום לעבוד את השם - אנשים עובדים את עצמם, והתפילה הופכת אצלם לחוויה רוחנית, שהקשר בינה לאל מקרי בהחלט.
"תראה, רוב העם מכיר את המוזיקה של הרב, השירים שלו הפכו לשירים לאומים. עוד אבינו חי, זה ההורים שלך זוכרים. בכל חתונה כמעט משמיעים משהו מהניגונים שלו. עשרות ואפילו מאות בכל עיר ועיר בארץ. בכל עיר יש קהילה שתרצה לבוא לפסטיבל ולתת לו כבוד", מסביר גולומב.
הפסטיבל, מה לעשות, צפוי להסתיים בחצות. חייבים לקום בבוקר לתפילת שחרית...
על אודות הרב קרליבך הרב שלמה קרליבך נולד באירופה ב-1927 והיגר עם משפחתו לארצות הברית כאשר היה בן 12. אביו היה הרב של קהילת יעקב במנהטן, והוא עצמו הוסמך לרבנות בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי ובאוניבסיטת קולומביה.
בשנות ה-60 החל להופיע במסגרת אירועים של התנועה ההיפית, בין היתר בוילג' שבניו-יורק. כמוסיקאי הלחין קרליבך יותר מ-400 פסוקים וזכה להכלל בפנתיאון הזמירות היהודית המודרני.
כאשר הגיע לישראל ב-1968 הצליח לסחוף רבים אל הזמר החסידי, ושיריו בביצוע ה"שלושרים" זכו בפסטיבלים שונים ולאהדה רבה. הוא הוציא כשמונה אלבומים, בהם גם אלבום עם אוסף משיריו. לאחר מותו הוא זכה כי חייו יתועדו במחזמר "שלוימ'לה".
קרליבך נחשב לפרפורמר אדיר שהצליח לסחוף את הקהל בהופעותיו שנמשכו לעיתים קרובות עד השעות הקטנות של הלילה. הוא הופיע בכל רחבי העולם, תוך שהוא נודד במטוס ממקום למקום ומקרב קהילות רבות חזרה ליהדות דרך המוזיקה שלו. בארץ התגורר במבוא מודיעים עם משפחתו.