עלייה בחלקיקים המזהמים את האוויר קשורה לעלייה במספר מקרי השבץ הנגרמים מקרישי דם במוח [אך לא הסוג הנגרם על-ידי קרע בעורקי המוח], כך עולה ממחקר חדש.
דיווחים קודמים הראו קשר בין זיהום אוויר והסיכון הכללי להתקפי לב ואירועים קרדיווסקולריים אחרים, אך ההשפעה הספציפית על הסיכון לשבץ לא נחקרה עד כה כראוי, כך טוענים החוקרים מהמרכז הרפואי 'בית ישראל' שבבוסטון. זהו, לדבריהם, המחקר המקיף ביותר שנעשה עד כה בארה"ב בנושא.
החוקרים בדקו את הקשר בין זיהום אוויר ושבץ בקרב אנשים מתשע ערים בארה"ב. בעיקר הם ניתחו נתונים של 155,503 מקרי שבץ איסכמי - עקב הפרעה באספקת הדם למוח, ו-19,314 שבץ כתוצאה מדימום מעורק מוחי (hemorrhagic) שתועדו כשהופנו לבית החולים בין השנים 1986 ל-1999.
החוקרים, שפרסמו את ממצאי מחקרם בעיתון "שבץ" של איגוד הלב האמריקני, גילו כי עלייה בחלקיקים המזהמים את האוויר, מהרמות הנמוכות ביותר לגבוהות ביותר, העלתה את הפניות לבית החולים בעקבות שבץ איסכמי ב-1.03% באותו יום. ניתוח נוסף של התיעוד הניב תוצאות דומות לרמות חד תחמוצת הפחמן, דו תחמוצת החנקן ודו תחמוצת הגופרית.
לעומת זאת, החוקרים לא גילו כל קשר בין זיהום אוויר לפנייה לבית החולים בעקבות שבץ כתוצאה מדימום.
הם ציינו שלושה מנגנונים אפשריים, שיחד או לחוד, עשויים להסביר כיצד זיהום אוויר גורם לשבץ. אפשרות אחת היא בעקבות השפעות דלקתיות. האחרת היא כתוצאה מרפלקס של הריאות המעורר שינויים בלחץ הדם או בקצב הלב. האפשרות השלישית היא שינויים בגורמי התקרשות הנוטים לגרום לקרישי דם.
למרות שהעלייה בסיכון לשבץ איסכמי קטנה, מספר מקרי השבץ הנוספים עלול להיות גבוה משום שהזיהום משפיע על כל האוכלוסיה. בצירוף כל הדיווחים הקודמים התוצאות מראות כי ירידה בחשיפה לזיהום אוויר תפחית גם את הסיכון למספר בעיות לב, כולל מחלות לב ושבץ.
