בית המשפט המחוזי בירושלים פסק (31.10.05) פיצויים בסך 540 אלף שקל לנימול אשר תבע מוהל בגין רשלנות בביצוע ברית המילה אותה עבר.
במהלך שנת 1989 נימול התובע על-ידי מוהל בברית מילה אלא שלאחר שבועיים הבחינה אימו של התינוק כי הוא מטיל שתן משני פתחים באזור הפין. בדיקה בבית החולים גילתה כי התינוק סובל מקרע בגוף הפין ובשופכה.
בעקבות זאת בוצעה בתינוק ניתוח בהרדמה מלאה במהלכו אובחן חסר בעור הפין. אזור השופכה עבר הטריה ועור הפין נתפר מבלי לסגור את השופכה. ניתוח נוסף לא צלח והוחלט כי על-מנת לתקן את החסר בשופכה יהיה צורך בהשתלת עור.
בשנת 1994 נותח הילד בשלישית במסגרתו נלקח עור מרירית הפה ומקדמת הירך על-מנת להשלים את החסר העור בפין, אלא שגם ניתוח זה לא סייע לבעיית זליגת השתן.
במסגרת תביעת פיצויים גובה של 1.5 מיליון שקל שהגיש הצעיר לבית המשפט המחוזי נגד המוהל הוגשו חוות דעת מומחי רפואה ופסיכולוגיה.
בדיקת מומחה כירורגי-פלסטי קבעה כי נותרה לצעיר צלקת בצורת משולש בצד הגבי של החלק העליון של הפיןוצלקת בחלקו התחתון של הפין, אשר יכולה להפריע לו בשעת זיקפה.
חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה כי הצעיר מקווה, תקוות שווא, לתיקון מלא של הפגיעה באיבר מינו וכי ייתכן והקושי בדימוי עצמי-גברי שלו תרם לקשייו בבית הספר.
לאור חוות הדעת מעמיד בית המשפט את נכותו הצמיתה של הצעיר בשיעור של 40%.
"דומה כי אין צורך להכביר מילים בדבר אי הנוחות, הבושה והמבוכה, אשר אפשר כי יהיו מנת חלקו של התובע בעתיד, עת ייצור מערכת מינית זוגית", כותב השופט משה רביד בפסק דינו.
בית מהשפט פסק פיצויים בסך 350,000 שקל בגין כאב וסבל, 112,000 שקל בגין אובדן כושר השתכרות, 20,000 שקל בגין עזרה לזולת, 60,000 שקל בגין הוצאות רפואיות וטיפולים נפשיים, ובסך-הכל סכום פיצויים כולל בסך 540,000 שקל.
