בית כנסת חדש ומיוחד, ובו הדר ופאר שאינו מוכר בבסיסים צבאיים נחנך השבוע בעוצבת הפלדה במעלה אפרים שבבקעת הירדן.
בית הכנסת המפואר המכיל 45 מקומות ישיבה נבנה בעלות של כ-130 אלף ש"ח. למרות שהכספים לבתי הכנסת הצה"ליים מגיעים לרוב מתרומות, שיפוץ בית הכנסת הנוכחי נעשה מתקציב צה"ל: האוגדה מימנה את השיפוץ, הפיקוד את הריהוט שנרכש מחברה אזרחית ורבנות פיקוד המרכז את הפרוכת. למקום הובאו גם ספרים חדשים לספריה תורנית עשירה. בית הכנסת החדש ישמש את חיילי העוצבה ואת גדוד הקשר "אפיק".
רב הפיקוד, הרב ויזנר הוא הראש שמאחורי הרעיון, אך המפתיע אולי שדווקא קצין דרוזי, אל"מ מופיד גאנם,קצין הלוגיסטיקה של העוצבה הרים את הפרויקט ופתח את הקופה הצה"לית, לאחר שראה בבית הכנסת נושא בעל חשיבות עליונה ששווה להקצות לטובתו כספים. כאות הוקרה על פעילותו אף קיבל מגן מרב העוצבה בו נכתב הפסוק "כי ביתי בית תפילה יקרא לכל העמים".
המהפכה בשיפוץ בתי כנסת בצבא החלה עם כניסת הרב וייס לתפקידו לפני 5 שנים. "בביקור בבתי הכנסת של היחידות השונות בתקופת הרבצ"ר הקודם, האלוף גד נבון, נראה היה כאילו לא נגעו בהם משנת 48”, אמר ל-Nfc רב העוצבה, רב סרן ישי איתן.
"רבנות פקמ"ז הוסיפה ושיפצה בשנים האחרונות למעלה מעשרה בתי כנס, מכספי תרומות. הוספנו מכולות של בתי כנסת ניידים בשמונה גדודים, שביניהם נח”ל, שיריון, אגד 900 ועוד. בתי כנסת אלו מתניידים יחד עם החיילים לתעסוקות השונות. בשנתיים-שלוש הקרובות גם לשבעת הגדודים האחרים באוגדה יהיו בתי כנסת ניידים", אמר איתן.
לטקס חנוכת בית הכנסת שהתקיים השבוע (יום ד', 30.10.05) הגיע גם מפקד האוגדה, טל רוסו, ששימש גם כמפקד אוגדת ההינתקות בצפון השומרון. עבורו היה זה הטקס האחרון שאינו קשור ישירות לעזיבתו את התפקיד מחר (יום א', 6.11.05).
למרות שטרם הושלם שיפוץ בית הכנסת וחלק מן הריהוט טרם הגיע עשו ברבנות האוגדה "שמיניות באוויר" על-מנת לאפשר את קיומו עוד בתקופת תא"ל רוסו, שהביע את רצונו להשתתף בטקס. רוסו רואה בטקס אקט סימלי לסיום תפקידו, משום שהוא עצמו היה שותף להקמתו, והוא רואה בהקמתו חובה מפאת היותו מאחד את שבטי ישראל, מדגיש את השיויון ומגביר את אהבת ישראל.
רס"ר איתן, רב עוצבת הפלדה, פתח נאומו בטקס בפסוק "כי ניחם השם ציון ניחם כל חורבותיה, וישם מדברה כעדן וערבתה כגן השם. ששון ושמחה ימצא בה, תודה וקול זימרה" וקשר אותו להינתקות: "אחרי שכל יהודי העולם ראו בזעזוע ובשאט נפש את חילול בתי הכנסת בגוש-קטיף זוהי שמחה גדולה לראות בית כנסת בבניינו. זוהי התובנה היהודית שאינה שוקעת בדיכאון חורבות העבר ותחת זאת בונה עתידה".
לדבריו, בית הכנסת הצבאי שונה מזה האזרחי בכך שאינו מהווה מקום תפילה בלבד, "אלא גם מקור לעוצמתם היהודית וההיסטורית של העם והאומה. העובדה שעם ספרי התורה רקדו גם אנשים שבחייהם השוטפים אינם נמנים על חובשי הכיפות מצביעה על כך שבית הכנסת שייך לכל החיילים, צבא העם, הרואה בבית הכנסת סמל יהודי של מורשת ישראל, שאיתו הוא רץ לקרב. חייל שיוצא למשימה, תהא משימתו אשר תהא, יודע שמאחוריו אלפי שנות מורשת ישראל וערכי מסורת המגולמים בבית הכנסת הזה, שאף אם אינו נכנס אליו ורק חולף בקרבתו, אני חושב שיבצע את משימתו אחרת: בחרדת קודש ולא מחרדת מוות".
רב פיקוד המרכז, סא"ל יהודה ויזנר דיבר על אחדות ישראל ובית הכנסת כמודל להתנהגות שכזו, והזכיר את תחושת הסובלנות בין איש לרעהו.
מפאת גודל בית הכנסת וריבוי המשתתפים התקיים הטקס באולם סמוך, שהוצב בו ארון קודש, ומשם הוצאו שלושה ספרי תורה בתהלוכה אל בית הכנסת החדש.
את הטקס הנעימה בשירתה מקהלת הרבנות הצבאית, שבתום הטקס נסעה דרומה להופיע בפני חיילים בסוללת תותחים מול עזה. בעיצומה של ההופעה נפלה רקטת קסאם בנתיב העשרה וחיילי הסוללה קפצו את התומ"תים אל מול עיניהם המשתאות של חברי המקהלה, שזו להם הפעם הראשונה שהופעתם נקטעה באמצע בשל אירוע ביטחוני.
