ראש הממשלה, אריאל שרון, נאם היום (ה', 10.11.05) בפני בכירים ותעשיינים בעולם הכלכלי הישראלי בוועידת ראש הממשלה לייצוא שנערכה במלון אינטר-קונטיננטל בתל אביב. נאומו של שרון היה רצוף מסרים מדיניים וכלכליים. שרון לא התייחס אפילו במילה אחת לחילופי הגברא במפלגת העבודה, אלא סיפק תשובה לאג'נדה של עמיר פרץ - היו"ר החדש של מפלגת העבודה.
"אני חושב שכולכם תסכימו איתי, שאחרי כמה שנים קשות של משבר כלכלי חמור, של אי יציבות פינננסית ושל מיתון עמוק, שב המשק שלנו למצות את הפוטנציאל שלו. זאת, בזכות שורת צעדים אמיצים וכואבים שנקטנו ושחוללו מהפיכה של ממש בכלכלת ישראל. צעדים אלו שינו את המשק מהיסוד והפכו אותו למשק מודרני המותאם להשתלבות בכלכלה הגלובלית. במקביל, עמדנו גם באחד המבחנים הקשים והכואבים ביותר שידעו החברה והדמוקרטיה מעודם - תוכנית ההינתקות.
התוכנית לא היתה תוכנית כלככלית כמובן, אבל השלכותיה הכלכליות היו מיידיות ומרחיקות לכת. תוכנית ההינתקות חוללה מפנה דרמאטי במעמדה של ישראל בעולם והתקבלה בהתלהבות בשווקים הבינ"ל. אלה רואים בה צעד ראשון ומשמעותי לקראת חידושו של התהליך המדיני על-פי מפת הרכים, שיתרום ליציבות ולשקט ביטחוני החיוניים ליצירתה של פריחה כלכלית".
"אנו רואים במהלך זה", אמר שרון, "צעד ראשון לקראת כניסתנו לתוכנית מפת הדרכים. אמרתי שאעשה זאת ואני מתכוון לעשות זאת. אני יודע שהיו כאלה שחשבו שלא אצליח לבצע את ההינתקות - אמרתי שאעשה זאת ועשיתי זאת, ובכוונתי להמשיך במהלך מדיני כדי לקדם את האינטרסים של ישראל.
הראייה האופטימית של המציאות החדשה שנוצרה בארץ בעקבות ההינתקות, התבטאה מייד בזרם גובר של השקעות זרות במשק הכלכלי ובאזור כולו. אותה ראייה אופטימית עומדת גם מאחורי הגידול החד במספר התיירים הבאים לארץ. גידול התורם אף הוא לשיפור הנמשך בכלכלה הישראלית".
שרון אמר, כי הממשלה נוקטת במהלך כלכלי-חברתי משולב. "בפן הכלכלי", פירט שרון, "נמשיך במדיניות מוטת צמיחה של ליברליזציה והפרטה. היעד שלנו הוא לצמוח בכל שנה בעשור הקרוב ב- 4 עד 5 אחוז. המשמעות של צמיחה כזו היא תוספת של 70 מיליארד דולר לתל"ג. יעד קשה אך לא בלתי אפשרי".
"בפן החברתי", המשיך ופירט שרון, "אסור להתעלם מהמצוקה שבה שרויה קבוצה גדולה בישראל - לכן בכוונתנו להכריז מלחמה על מימדי העוני בישראל. העוני אינו גזירת גורל... הוכחנו בעבר כי אנו לא נרתעים מטיפול בנושאים שנחשבו בלתי פתירים וכך נעשה גם כאן. במקביל, אנו מטפלים בקורבנות הראשונים של העוני - הילדים והקשישים.
נכון להיום, מקבלים כ-165 אלף תלמידים ארוחות במסגרת מפעל ההזנה וכבר בשבועות הקרובים יגיע המספר לכדי 200 אלף. בשנת 2005 הגדלנו את הקיצבאות לקשישים מקבלי השלמת הכנסה בכ-200 ש"ח לקשיש בודד ועד 250 ש"ח לזוג. עבור 200 אלף הקשישים המקבלים אותם, הסכומים האלה עושים בדיוק את ההבדל - הם מוציאים אותם מתחומי קו העוני".
שרון סיכם את נאומו ואמר, כי "הממשלה שבראשותי תפעל במקביל בשני התחומים במהלך כלכלי-חברתי משולב. המטרה היא לבסס את כלכלת ישראל ולהבטיח את המשך צמיחתו של המשק, תוך מתן פתרונות הולמים למצוקות השכבות החלשות".
הגיעה השעה שנשלב ידיים ונעשה זאת יחדיו שרגא ברוש, שעמד בראש מכון היצוא עד לא מזמן, נאם קודם לכן בוועידה ואמר בין השאר: "כשיצאה לדרך ועידת ראש הממשלה הראשונה בשנת 2001, עיקר דאגתנו היתה נתונה למצבן הקשה של תעשיות היצוא הישראליות. אולם בארבע השנים שחלפו חל מפנה חיובי במשק הישראלי, חלק חשוב באותו מפנה, תופשות אותן תעשיות שהתאוששו, התפתחו והגדילו את היצוא של מדינת ישראל.
שני גורמים עיקריים הובילו להתאוששות הייצוא: השיפור בכלכלה העולמית והישראלית והשינוי במעמדה המדיני והביטחוני של ישראל, וזאת נוכח מדיניות הממשלה בראשותו של מר אריאל שרון שהוביל את ההינתקות והוכיח לעולם כולו כי מדינת ישראל שואפת באמת ובתמים לשלום ולשיתוף פעולה אמיתי עם שכנותיה".
"... יש לנו אינטרס לעזור להביא לכלכלה פלשתינית צומחת, שרק היא תאפשר התקדמות ממשית בתהליך השלום. זהו אינטרס של כל הצדדים השואפים לשלום, ליצור תנאים להמשך שת"פ כלכלי ובניית אקלים עסקים חיובי שיתבסס על תועלת לשני הצדדים", אמר עוד והוסיף: "ואכן, אנו עדים לכך שהסחר עם שכנינו נמצא במגמת עלייה והקהילייה הכלכלית הבין-לאומית כבר מסייעת ומוכנה להרחיב עוד יותר את עזרתה, גם הכלכלית וגם המדינית-משפטית".
הבאים.
בסיום נאומו, פנה ברוש בפנייה אישית ואמר: "אל כל עמיתינו הפלשתינים והערבים - אנו מושיטים לכם יד לשלום אמיתי וכן, ליבנו פתוח לשיתוף פעולה אתכם כדי להצעיד את האיזור כולו לעידן חדש של שגשוג ורווחה – לטובת כל העמים באיזור. הגיעה השעה שנשלב ידיים ונעשה זאת יחדיו".
