ראש הממשלה אריאל שרון מתכנן להקדים את הבחירות לחודש פברואר. שרון מתכנן "בחירות בזק", כך שליריביו מבית - ח"כ בנימין נתניהו, וליריביו במפלגות האחרות, ובמיוחד ח"כ עמיר פרץ, לא יתאפשר להיערך כראוי לכינון בחירות במועד כה קרוב.
החלטת שרון התגבשה ביומיים האחרונים, לאחר שנוכח כי גם המשנה לראש הממשלה, ח"כ שמעון פרס, אינו מתכוון להאבק בהחלטת היו"ר הנכנס, ח"כ עמיר פרץ,
המבקש לפעול לפרישה מיידית של העבודה מהקואליציה עם הליכוד. פרץ הודיע הבוקר (יום שבת), בראיון לרשת ב', כי אין בדעתו כלל לנהל מו"מ על הישארות בממשלה בתמורה לפרשה בעניין תקציב המדינה. הוא הדגיש, כי לא מפלגת העבודה תיפרוש מהממשלה, הליכוד יגיש לבדו את תקציב המדינה, העבודה תיתנגד בכנסת, והמדינה תתנהל ללא תקציב במשך כמה חודשים.
שרון ופרץ עומדים להיפגש ביום ה' הקרוב, ורק לאחר פגישה זו יחליט סופית: קביעת מועד לבחירות, וכיצד יבצע זאת - הליכה לנשיא (וקיום בחירות תוך 90 יום), או ניהול מו"מ לתאריך מוסכם לקיום הבחירות.
שרון נערך בימים אלה למאבק קשה גם בתוך הליכוד, לרבות פריימריז שיתקיימו בחודש דצמבר. אם ייזכה, ירוץ במסגרת הליכוד. אך אם יפסיד לנתניהו, הכל פתוח, לרבות הקמת מפלגה חדשה וכיבוש השלטון באמצעותה.
פרס לא יצטרף לשרון יושב-ראש העבודה, ח"כ עמיר פרץ, אומר בראיון לרשת ב', כי המשנה לראש הממשלה, ח"כ שמעון פרס, הודיע לו באופן שאינו משתמע לשתי פנים, כי גם עתה, לאחר הפסדו בבחירות לראשות העבודה, "הוא לא הולך לשום הרפתקאה פוליטית מחוץ למפלגת העבודה". הוא אמר לי את זאת בצורה מפורשת, אמר פרץ, חד-משמעית ואין שום סיבה לפקפק בכך. בכך התייחס פרץ לדיבורים, כאילו בכוונת פרס לפרוש ממפלגת העבודה ואולי לחבור אל ראש הממשלה אריאל שרון במסגרת מפלגה חדשה.
פרץ אמר, כי הפגישה אתמול עם פרס היתה מאוד חשובה ומאוד מרגשת. לדבריו, פרס הודיע לו כי הוא נוטל פסק-זמן כדי להחליט על המשך דרכו. לאחר מכן, אמר, הם ייפגשו שוב ובהתאם להחלטות פרס על המשך דרכו, הם יסכמו את מקומו ותפקידיו במפלגת העבודה.
פרץ ציין, כי מייחל לכך שפרס יישאר במפלגה, וייפעל במסגרתה. "זה נותן תחושה אדירה: איך תנועת העבודה הולכת לחבק את ארץ ישראל השלישית, זו שיצרו נתניהו ושרון". הנוכחות של פרס, אומר פרץ, תיראה כהשלמה היסטורית; כהכרה של תנועת העבודה בכך ש"גנרל חברתי" יכול לעמוד בראשה.
מאבק גם מול אולמרט המאבק החריף של שרון אינו רק מול נתניהו. נודע, כי בימים האחרונים גבר המתח בינו לבין שר האוצר, אהוד אולמרט. אנשי שרון טוענים, כי אולמרט פעל שוב מאחורי גבו של שרון, וסידר לעצמו תמיכה (מעבר לגיוס תמיכת המורדים במינויו) בקרב אנשי ש"ס למינויו לשר אוצר, ולא, כנדרש ממנו, סידור תמיכה במינוי שלושת השרים יחד (אולמרט, רוני בר-און וזאב בוים) - כהצעת שרון לכנסת.
"התרגיל" של אולמרט התברר לשרון ואנשיו בערב ההצבעה בכנסת (יום ו'), ויום לאחר מכן אף יותר: להצעת שרון למנות את שלושת השרים, בחבילה אחת, לא נמצא רוב, ועם המתנגדים החריפים נמנו גם חברי הכנסת מסיעת ש"ס; ואילו להצעה שהגיש שרון, בלית ברירה, למינוי אולמרט, נמצא רוב מפתיע של 71 חברי כנסת, כולל סיעת ש"ס.
תמיכת ש"ס הפתיעה את שרון ואנשיו, בערב ההצבעה - בשל התנגדותה החריפה של סיעת ש"ס לתקציב בכלל ולממשלתו של שרון בפרט - אך יום לאחר מכן התחוורה הסיבה: הובטח להם תקציב בסך 30 מיליון ש"ח לישיבות. התקציב הובא, במחטף, לאישור ועדת הכספים של הכנסת, דבר שעורר רוגז רב מצד חברי כנסת רבים, לרבות חברי כנסת מטעם שינוי ואף מטעם העבודה (החברה בקואליציה).
הכעס על אולמרט מצד אנשי שרון נובע מהשימוש שהוא עשה באמצעים שניתנו לו - בתפקידו כמ"מ שר אוצר, כדי להבטיח את מינויו בלבד, ולא את מינויים של שלושת המועמדים לשרים, בחבילה אחת. אחד הגורמים המעורבים בנושא זה אמר לי, כי עכשיו מתחוור לשרון ולאנשיו כי אולמרט יכול להעביר הצעות בכנסת, והוא, שרון, ראש הממשלה - אינו יכול.
נודע לי, כי שרון ואנשיו כועסים גם בשל העובדות החדשות שנוצרו בשטח: אולמרט מונה לכהונת שר אוצר במינוי של קבע, וזאת בנוסף לתיק התמ"ת ותיק מינהל מקרקעי ישראל שלא הוצאו ממנו - לאחר שהכנסת לא אישרה את מינויו של רוני בר-און לכהונת שר התמ"ת, ולא את העברת תיק מינהל מקרקעי ישראל אל משרד התיירות. התיק היחיד שחולץ, נכון לעכשיו, מאולמרט, הוא תיק רשות השידור (אותו קיבלה השרה ציפי ליבני), שהעברתו מצריכה אומנם החלטה של הממשלה (שהתקבלה), והודעה לכנסת, אך לא את אישורה של הכנסת.
