שופט בית המשפט המחוזי בירושלים צבי סגל, דחה בקשת פסילה שהגיש יולי נודלמן, הנתבע בתביעה שהגישו נגדו השר נתן שרנסקי ומפלגת ישראל בעליה, בטענה לפרסום לשון הרע. פרקליטיו של נודלמן הגישו ערעור לבית המשפט העליון. הערעור טרם נדון.
נודלמן הגיש את בקשת הפסילה בגין משוא פנים לכאורה לטובת שר השר שרנסקי ומפלגת ישראל בעליה. בבקשת הפסילה הציג נודלמן, באמצעות פרקליטיו - עורכי הדין יורם מושקט ושרון שפינט, מס' דוגמאות מהן עולה, לכאורה, חשש למשוא פנים לטובת התובעים; וכן: חשש לקבל החלטות בעיתוי הנוגד מפורש את החוק. שרנסקי וישראל בעליה מיוצגים במשפט זה על-ידי עו"ד דן אבי-יצחק.
נודלמן הלין במיוחד על כך שהשופט סגל קיבל החלטה בתיק זה, וזאת לאחר שכבר הוגשה בפניו בקשה לפסילתו. בהחלטתו מיום 22.3.01 הודה השופט בטעותו (בדבר קבלת החלטה בעיתוי שניתנה), וכתב: "תודתי נתונה לב"כ המבקשים, על שהפנה את תשומת ליבי לאמור בסעיך 77א(ב) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד-1984. אודה, כי אך בשל טעות בתום לב לא הייתי ער לאמור בסעיף זה".
בהחלטה לגופו של עניין שנתן ביום 28.3.01 דחה השופט סגל את בקשת הפסילה. השופט פירט בהחלטתו את הדיונים הרבים שהתקיימו בתיק זה, וכן את מהלכי הפשרה להם היה עד, בהם דובר, בין היתר, כבר הושגה הבנות: "המחלוקת האחרונה שנותרה בין הצדדים, ושעמדה בסופו של דבר, כך סברתי, אך על קוצו של יוד, נסבה לא על עצם הצורך בהתנצלות, אלא בעיקר על נוסחה הכן, המרכיבים שייכללו בה, כותרתה, מיקומה, גודלה, היכולת לתרגמה נכוחה לשפה הרוסית...".
השופט סגל כותב עוד, כי הפשרה שהתגבשה זכתה להכרה בגין יתרונותיה אצל כל עורכי הדין שייצגו עד כה את יורי נודלמן (ואחיו בוריס נודלמן). "קשה להשתחרר מן הרושם", הוא כותב, "שבקשת הפסילה אינה מונעת מנימוקים לגופו של עניין, אלא מהחלטתי לקדם את ניהול המשפט...". למרות האמור לעיל, ולמרות דרישתו של עו"ד דן אבי-יצחק בשמו של שרנסקי, קבע השופט סגל כי בנסיבות העניין לא יהיה צו להוצאות כנגד נודלמן.
בעקבות דחיית בקשת הפסילה הגיש נודלמן ערעור לבית המשפט העליון. במקביל ביקש מהשופט להשהות את הדיון בתיק עד להכרעה בבית המשפט העליון. גם בקשה זו נדחתה על-ידי השופט סגל, בין היתר נוכח הערכתו כי עד לדיון הקרוב תינתן כפי הנראה הכרעה בערעור שהוגש בעניין בקשת הפסילה.
