ראש הלשכה המדינית של החמאס, ח'אלד משעל, אישר ( 18.11.05) כי ארגונו אינו מתכוון לחדש את הסכם הפסקת האש, אשר עתיד להסתיים בסוף חודש ינואר. משעל אמר, כי לאחרונה פנה לגורמים במצרים בבקשה כי ישהו את המגעים הפנים-פלשתינים עד לאחר הבחירות למועצה המחוקקת.
המצב הפוליטי הנוכחי אינו מורה לנו לרצות ולהמשיך להתחייב להפסקת האש, בעיקר משום שישראל מנסה להשליט עלינו את האג'נדה הפוליטית שלה", אומר משעל. בשיחת טלפון לאסירים פלשתינים הכלואים בדרום הארץ, האשים משעל את הרשות הפלשתינית בכך שהיא "צועדת בניגוד להצהרותיה בעניין השלטת הדמוקרטיה" ברחבי השטחים. משעל התכוון לשינויים הטכניים שביצעה הרשות הפלשתינית במערך הבחירות לרשויות המקומיות בשטחים.
חמאס: "תנועת הפת"ח קראה לנו לאחד שורות" האשמותיו של משעל חורגות מהרמה הפוליטית ופותחות מערכת התנגדות לראשי הרשות. "לצערנו, יש לנו הוכחות מוצקות, כי מנגנוני הביטחון הפלשתינים מסרו לידי ישראל רשימת פעילים מבוקשים מהגדה המערבית, אשר ימים לאחר מכן נעצרו בידי כוחות האויב", אמר משעל. לשיטתו, "המקורות שדיווחו על הדבר באים מתוך המנגנונים עצמם".
משעל מפתיע בדבריו, ומספר כי בכירים בתנועת הפת"ח פנו לראשי ארגון החמאס והציעו להם להצטרף לתנועה ולהתמודד תחת רשימה אחת בבחירות לרשויות המקומיות. "כמובן שדחינו את ההצעה על הסף", אמר משעל.
ארגוני הטרור ממשיכים לתקוף את הסכם רפיח בתוך כך, ארגוני הטרור, ממשיכים לתקוף בחריפות את הסכם המעברים ברפיח, בהגדירם אותו כתבוסתני, כפוגע בריבונות הפלשתינית, וכמנציח את שליטת ישראל ברצועת עזה.
מחמוד א-זהאר, בכיר החמאס ברצועה, הדגיש כי ארגונו לא יסכים לנוכחות ישראלית כלשהי במעבר רפיח ולהתערבות ישראלית בקבלת החלטות לגבי המעבר בין הרצועה למצרים. בראיון לתקשורת (15.11.05) הוא הוסיף ואמר, כי "אם הנוכחות האירופאית לא תשרת את האינטרס הפלשתיני לא נסכים לכך..."
דובר החמאס, סאמי אבו-זהרי הבהיר, גם הוא, כי הארגון "אינו מרוצה מההסכם". אבו-זהרי תקף, קונקרטית, את הצבת המצלמות במעבר רפיח ואת הקמת החמ"ל המשותף. הדבר, לטענתו, מעורר סימני שאלה ופוגע בריבונות הפלשתיני
בהודעתו לעיתונות (15.11.05) הדגיש הארגון, כי ההסכם אינו עונה על הדרישות המינימאליות של העם הפלשתיני אלא הוא "חונק את רצועת עזה והופך אותה לבית כלא גדול, שבו שולטות מדינות החסות על מי שעובר, וקובעות על-פי רצונן במי לעשות חיפוש...". בהודעתו נטען, כי ההסכם נותן גושפנקא לכך "שהנסיגה הציונית מרצועת עזה עדיין אינה מלאה, ושהריבונות האמיתית היא עדיין של האויב הציוני".
