היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, קובע בחוות דעת שהגיש לנשיא המדינה, משה קצב, כי הנשיא מחוייב למעשה לקבל את בקשתו של ראש הממשלה, אריאל שרון, ולחתום על צו נשיאותי המורה על פיזור הכנסת וקיום בחירות כפי שמחייב החוק. הנשיא מחוייב לנהוג כך, במיוחד לאחר שנוכח כי אכן - הממשלה הגיעה לסוף דרכה, היא אינה יכולה לפעול וליישם את מדיניותה, ואין מנוס מהליכה לבחירות.
משמעות הדבר: ראש הממשלה יקבל את מבוקשו. המועד המסתמן לקיום הבחירות יהא כנראה 28 במרס. במסגרת הפשרה המתגבשת, טעון מועד זה הסכמה של סיעות הבית. יו"ר העבודה, ח"כ עמיר פרץ, כבר נתן את הסכמתו לפשרה. ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת מתכנסת הבוקר כדי לאשר את הפשרה. לפי הפשרה, הכנסת תקדם את החוק ותכינו להצבעה; הנשיא יחתום על הצו הנשיאותי ביום 8 בדצמבר, כך שייכנס לתוקף בו-ביום ויחייב בחירות ב- 28 במרס (יום שלישי בשבוע).
[
מימון הבחירות: שרון ושותפיו יקבלו 16 מיליון ש"ח]
בהתאם להסכמות ולהחלטת הנשיא והיועמ"ש, ממשלתו של שרון תהא ממשלת מעבר. שרון יוכל למנות שרים מקרב חברי הכנסת בתקופה של עד הבחירות, לרבות את חברי הכנסת שבשל מניעת מינויים (על-ידי המורדים), הגיע לדבריו למסקנה, כי אין מנוס מפירוק הליכוד: חברי הכנסת רוני בר-און וזאב בוים. בכך לא ייגזר שיתוק על הממשלה ולא יווצר ואקום העלול לפגוע בסדרי השלטון במדינה.
חוות הדעת הועברה לנשיא המדינה, בעקבות התסבוכת המשפטית שנוצרה וניסיונה של הכנסת לקיים הצבעה על-פיזורה. ניסיונה של הכנסת נעשה, כדי לקבוע מועד בחירות, ולכבול את שרון, כך שלא יוכל למנות שרים - גם לא בתקופת המעבר - אלא ברשות הכנסת. יו"ר העבודה, ח"כ עמיר פרץ, הודיע פומבית כי העבודה תתמוך במינוי שרים, כדי לאפשר לממשלה לתפקד, אך העבודה לא תאפשר הפקרות שלטונית ולא תסכים לכך ששרון ינסה להפוך את הממשלה למטה בחירות.
חוות הדעת להלן חוות דעתו של היועץ המשפטי לממשלה בנושא צו פיזור הכנסת כפי שהועברה לנשיא המדינה:
"סעיף 29 לחוק יסוד: הממשלה קובע כי "נוכח ראש הממשלה כי קיים בכנסת רוב המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה, רשאי הוא, בהסכמת נשיא המדינה, לפזר את הכנסת בצו שיפורסם ברשומות".
סעיף 29 מתנה אפוא את הפעלת הסמכות לפיזור הכנסת בתנאי של קיום רוב בכנסת המתנגד לממשלה, ושעקב כך נמנעת אפשרות לפעולה תקינה של הממשלה. הסכמת הנשיא להוצאת צו כאמור על-ידי ראש הממשלה תכליתה, הן בהיבט הסימלי ממלכתי, והן כמנגנון בקרה על הוצאת הצו, היינו, כי אכן מתקיימים התנאים הקבועים בחוק להוצאתו.
"משנוכח נשיא המדינה כי אכן מתקיימים התנאים הקבועים בחוק כאמור, עליו לתת את הסכמתו. אין מניעה כי הנשיא יבוא בדברים עם ראש הממשלה ועם סיעות הכנסת לשם גיבוש דעתו כי אכן מתקיימים התנאים הקבועים בחוק, והייתי מוסיף, כי לכאורה אין גם מניעה כי הנשיא יבקש לשכנע את ראש הממשלה, או סיעות הכנסת לשקול דרכים חלופיות להתמודד עם המצב שנוצר. ברם, משנוכח נשיא המדינה כי התקיימו התנאים הקבועים בחוק להוצאת צו על-ידי ראש הממשלה, וראש הממשלה עומד על דעתו להוציא את הצו, לא נראה כי בידי הנשיא לסרב לתת את הסכמתו".