בית המשפט העליון דחה (5.12.05) את ערעורו של בן משפחה אשר הורשע בבית מהשפט המחוזי בבאר שבע בעבירות של מעשים מגונים, אינוס במשפחה, מעשה סדום והדחה בחקירה של בת משפחתו הקטינה.
בן המשפחה הינו בעלה של דודתה של הקטינה בת ה-12. על-פי כתב האישום, בשנת 2001 ובעקבות בעיות משפחתיות התגוררה הקטינה בביתו של בן המשפחה במשך חודש ימים. באותה עת נהג בן המשפחה לבצע בה סדרה של מעשים מגונים, זאת בשעה שאשתו נעדרה מהבית. במקרים אחרים ביצע בה מעשי אונס ומעשי סדום.
במהלך שנת 2002 ביצע בן המשפחה סדרת מעשים מגונים נוספים בקטינה, תוך שהוא לוקח אותה למיטתו כשהיא רדומה, מפשיטה ומבצע בה את זממו. יש לציין כי לאחר שהתנגדה בתוקף למעשיו, הבטיח לה בן המשפחה סכומי כסף תמורת שתיקתה ואף נתן לה 50 שקל.
בית המשפט המחוזי גזר על בן המשפחה עונש של 10 שנות מאסר בפועל.
במסגרת פסק הדין שניתן בערעור שהגיש בן המשפחה, הן על הרשעתו והן על חומרת העונש, כותב השופט סלים ג'ובראן: "בית המשפט המחוזי מצא אותות של אמת למכביר בעדותה של המתלוננת. תמיכה וסיוע לעדותה המהימנה של המתלוננת בפני חוקרת הנוער מצא בית המשפט המחוזי".
עוד כותב השופט ג'ובראן כי העובדה שבן המשפחה איננו בעל עבר פלילי אינו שיקול משמעותי להקלה בעונש וכי אלו הובאו בשיקולי בית מהשפט המחוזי כאשר גזר על בן המשפחה עונש של 10 שנות מאסר בפועל.
