אחיות כאב צעירות (פחות מ-5 שנים בתפקיד) מושפעות הרבה יותר משי ותעמולה רפואית בבחירת תרופת כאב בהשוואה לאחיות ותיקות (מעל ל-5 שנים) הנוהגות לתת יותר תרופות ישנות. כך עולה ממחקרה של עדי זוסמן שנערך במסגרת לימודיה באוניברסיטת דרבי בישראל.
אחיות "מתאמות כאב" ו"נאמנות כאב" ממליצות לרופאי מחלקות האישפוז ברוב בתי החולים בארץ איזה תרופות נגד כאבים יש לתת לחולים. הן אינן רושמות מרשמים לחולה, אבל המלצתן מתקבלת על-ידי הרופאים כמעט אוטומטית וכך בפועל הן הופכות למעין "סמכות רפואית".
זוסמן, תועמלנית רפואית במקצועה, חילקה 51 שאלונים בין אחיות כאב הממליצות על תרופות נגד כאבים במסגרת המחלקות הסיעודיות בבתי-החולים בארץ. בנוסף, שוחחה זוסמן עם עשרות אחיות כאב במהלך עבודתה בניסיון להחדיר לשוק הישראלי תרופה נגד כאב המיובאת מחו"ל.
זוסמן מציינת בעבודתה, כי חברות התרופות מגלות עניין הולך וגובר באחיות כאב בגלל סמכותן להמליץ על מתן תרופות, זאת לאחר שחברות התרופות התמקדו בעבר במתן שי ומתנות לרופאים בלבד.
מניתוח השאלונים ומהשיחות עולה, שאחיות ותיקות ממליצות בעיקר על תרופות שהן מורגלות בהן וכן כי הן פחות פתוחות לתרופות חדשות בתחום הכאב.
הכאב מדורג לשלוש קבוצות": קל, בינוני וחזק. התרופות הנפוצות לכאב קל הן: פאראצטמול (אקמול, דקסמול), אספירין, דיפירון (אופטלגין) ואיבופרופן (גרופן, אדוויל, אדקס). לכאב בינוני נותנים דיפירון במינון גבוה יותר, טרמדול ותרופות לא סטרואידליות. לשיכוך כאב חזק מקבלים טרמדול במינון גבוה או אופיאואידים (מורפין, אוקסיקונטין, צורוג'סיק). חלק מהתרופות הן גנריות בעלות שמות מסחריים שונים.
בתחום משככי הכאבים פעילות בשוק הישראלי חברות רבות, בהן: טבע, אביק, רפא, נובורטיס, רוש ונוספות.
קהל היעד - אחיות מתאמות כאב ונאמנות כאב חברות התרופות מנסות לטפח קשרים עם אחיות "מתאמות כאב", הפועלות כיום בעיקר במחלקות סיעודיות בבתי-החולים, ועוד עם מאות אחיות "נאמנות כאב" שמעמדן זוטר מהאחיות "מתאמות כאב" אך גם הן רשאיות להמליץ על מתן תרופות לחולים. האחיות "נאמנות כאב" בדרך כלל צעירות, בעוד שממוצע הגיל בקרב אחיות "מתאמות כאב" נע בין 45-60.
לאחיות "מתאמות כאב" יש כמובן ידע וניסיון רב יחסית ובמקביל מסתבר, כאמור, הן שמרניות יותר. אחת ההשערות שעלו מהמחקר היא שחוסר הפתיחות לרישום תרופות חדשות אצל אחיות מנוסות יותר נובע מכך שאחיות אלה יותר מגובשות בדעתן ומעדיפות להיצמד לתרופות הישנות והבדוקות ופחות מתרשמות מתרופות חדשות.
לעומתן, אחיות "נאמנות כאב" (בדרך כלל צעירות בגיל ובוותק בעבודה) מוכנות להמליץ על תרופה חדשה אם עמדתן כלפי הדוגמיות והמידע הרפואי חיובית. משתנה ה"ותק" בעבודה מהווה מרכיב משמעותי בפתיחות כלפי תרופות חדשות ויוצר עמידות מול התעמולה הרפואית. נמצא גם שהאחיות הוותיקות מגלות יחס שלילי כלפי התעמולה לעומת האחיות הלא ותיקות שהיו הראשונות להמליץ על תרופות חדשות בהשפעת דוגמיות ומידע רפואי. אין זה אומר שאחיות ותיקות אינן מכניסות למאגר התרופות שלהן תרופות חדשות, אלא שזה פחות פונקציה מיידית של תעמולה רפואית.
מהמידע שנאסף עולה כי אחיות, בעיקר הצעירות, מעדיפות לקבל מתנות כמו: תגים, עטים עם שם התרופה, שרוך לטלפון נייד עם שם התרופה, חוסמי עורקים ועוד. חברות התרופות מודעות לכך שלאחיות אין משרד ולכן אין טעם להשקיע בעטי יוקרה או ריהוט משרדי ועדיף לחלק מתנות פשוטות וכמה שיותר דוגמיות לשימוש. להערכת אנשי דרבי התמקדות חברות התרופות בגורמים שאינם רופאים, במטרה להגביר את השיווק, תלך ותגבר בעתיד באופן מואץ.
